אור שמח/סנהדרין/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מהר"צ חיות
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה]

אחד דיני נפשות ואחד דיני מלקיות ואחד דיני גלות הדינים האלו שוין בהן:

היינו הדינים שבין ד"מ לדנ"פ שחשבן בהלכה א', אלא שהמלקות בשלשה [בהא שוה דיני מלקות לדין ממון דבשלשה] ואין אחד מהן בשור הנסקל חוץ מדבר אחד שדינו בכ"ג. ומקור הדברים מסוגיא מפורשת בפרק אחד ד"מ, שמנו בכל הדברים שבין ד"מ לדנ"פ שוה ד"נ למלקות ולגלות שבכולן הדין כן רק שבדנ"פ כ"ג ודיני מלקות בג', אבל שור הנסקל בכ"ז הוא שוה לד"מ, רק שבזה שוה לד"נ שמיתתו בכ"ג. ודבר זה מתבאר היטב בדף ל"ג חייבי גלות מנין אתיא רוצח כו' חייבי מלקיות מנין אתיא רשע רשע, ומפורש כן בתוספתא דילן [והגמרא מייתי לה בקוצר] ובשור הנסקל מפורש בדף ל"ו, וכולן אין נוהגין בשור הנסקל חוץ מכ"ג עי"ש, ועיין בכס"מ, ובלח"מ דברים זרים אשר בטח לא יצא מפיו הקדוש. ועיקר קרא דושפטו העדה והצילו העדה בגלות להעיר מקלט משתעי קרא בפרשה מסעי יעו"ש, ואין להאריך:

ה[עריכה]

המסית אין דינ[י]ו כשאר דיני נפשות:

בתוספתא פ"י חשיב מילי טובא דדינו כדיני ממונות שגומרין אף בלילה ומטין ע"פ אחד בין לזכות בין לחובה דלא הוי רק כד"מ יעו"ש. ובזה א"ש לשון הגמרא [והוא בתוספתא שם] דפ פ' ושאר חייבי מיתות כו' אין ממיתין אותן אלא עפ"י עדה ועדים והתראה, דפירושו, דבירושלמי ריש סנהדרין אמר חזקיה, אמרה תורה הרוג עפ"י עדים הרוג עפ"י מטים, מה עדים שנים אף מטים שנים, וזהו כוונת הגמרא דמסית סגי אם הרוב הוא באחד לחיוב מחייבין אבל בשאר חייבי מיתות ממיתין אותו עפ"י עדה דוקא שיהיו מטים לחיוב כמו עדים היינו בשנים מחייבין יותר ממנין המזכים וזה עדה דומיא דעדים, ועיין תוספות דף ח' בזה ודוק:

והנה בגמרא דף ל"ג אמר רב שימי בר אשי וחילופא למסית דכתיב לא תחמול כו' רב כהנא מתני מכי הרג תהרגנו, וכן הוא בספרי כרב כהנא. ונראה דפליגי בהא דמבואר בתוספתא על פותחין אותן לזכות ואין פותחין לחובה חוץ מן המסית, ר' יהושע בן קרחה אומר אף המדיח, וזה דלרב כהנא דיליף מהרג תהרגנו יליף גם על מדיח שמיתתו בסקילה דנביא שהדיח ג"כ מיתתו בסקילה כמסית דהדיוט וחדא מיתה לו לרבנן דפליגי על ר' שמעון לקמן סוף פ' הנחנקין. ואמנם קרא דלא תחמול עליו לא שייך על נביא שהדיח, משום דעיקר הסברא דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין וכמו דאמר בדף כ"ט ועל זה קאי קרא דלא תחמול ועיין תוספות שם, וזה לא שייך בנביא שמתנבא בשם השי"ת או שנותן כבודו לאחר, ועליו לא קאי קרא דלא תחמול שאיזה חמלה שייך עליו וזה כתנא קמא, אבל קרא דהרג תהרגנו כי בקש להדיחך שייך גם במדיח, ומדברי רבינו בפ"ה דהלכות עו"ג מורה דמדיח דינו כמסית לכל דבר ודוק:

ז[עריכה]

דיני ממונות כו', האב ובנו כו':

נ"ב עיין ירושלמי פ"ק ה"א וצ"ע דשם איתא ר' יוחנן אזיל מידון קומי ר"ח רבה איתוב גביה חד תלמיד ולא כן תני האב ובנו הרב ותלמידו כו' נמנין אחד, תלמיד חבר היה יעו"ש וזה כפי גירסת הראב"ד וצ"ע:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.