אור שמח/מקוואות/יא

אור שמח ‏ מקוואות יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

הנוטל שתי ידיו לתרומה כו'.

משנה ידים פ"ב משנה ב' ונפל ככר של תרומה, לדעתי היה נראה דהמים שעל הידים שטומאתן באה להן מה שנוטלין בהן הידים כשהן על הידים דינן כידים ולכך אח"כ כשנפלו לארץ ג"כ דינן כך. ודמיא למש"כ בתוס' עו"ז (דף ל') ד"ה ומטמא טו"מ כו' דכיון דבשעת קבלת הטומאה היה בלועה בגוש והיה דין אוכל לכן כשיצאתה דינה כדין אוכל כ"ז שלא נטמאה מחדש יעו"ש, כן הדין המים שעל גבי היד הן חשובין כיד ולכן אינן חשובין ראשון לטמא המים השניים, וכמו שלהיד מועיל טהרה כן מועיל להמים כשהן ע"ג היד טהרה ע"י נטילת שנים ולכך כשנפלו לארץ ג"כ המה דין ידים יש להם ואינן רק פוסלין אוכל תרומה, אמנם כשיצאו חוץ לפרק וחזרו דזה לא מתורת נטילה הן באין לכן בנגיעתן במים שעל הפרק נעשו ראשון לטומאה וכמו משקין שנגעו בידים דדין ידים יש להמים הראשונים עד הפרק ותו חוזרין ומטמאין הידים וא"ש כל הענין:

ובזה יש לפרש התוספתא דטבול יום פ"א חומר בידים כו' ומטמאין המשקין להיות תחלה, פירוש שלא דרך נטילה, וכאילו הן ידים פירוש שמטמאין דרך נטילה לעשות המים המטהרין אותן כאילו הן ידים וכאילו טומאת ידים יש להן וכדפרישית ונכון, ועיין בר"ש פ"ב דטבו"י שם כי המים שעל גבי הידים הן כדין ידים ויש להם דין שני ומים שיוצאין לחוץ הפרק דאע"ג דחוץ לפרק אינו מקום טומאה מכל מקום הן נוגעין במים שלפנים מן הפרק והוי כאילו נגעו בידים עצמן דהמשקין נעשין ראשון, ודוקא הנך דנפלו לארץ דנגיעתן היה על הידים תוך הפרק כמו שהי' דרך נטילה ואז דין ידים יש להן דנבטלו אל גוף היד שטהרוהו, וגם כשנפלו לארץ חשיבי שני וכדפרישית ע"פ דברי תוס' בעו"ז הנ"ל. ולא דמיא למשקין היוצאים מן הטמא דהוי ראשון משום דכי המה בגוף האדם אינן טמאים כלל דמחוברין המה וכי נעקרו נטמאו ואז נתהוו משקין יעוין דברי רבינו פרק ט"ו מטו"א בזה, ורבנן גזרי בהו כדאמרו סוף כסוי הדם ודוק:

יא

וכל הכלים שנוטלין בהם לידים כו'.

עיין כסף משנה הלכות ברכות שהאריך בשיטת רבינו בשברי כלים ובתוספתא דידים, שברי כלי חרס שיש בהן כדי קבלת רביעית נוטלין מהן לידים, שברי כלי מתכת אעפ"י שיש בהן כדי קבלת רביעית אין נוטלין מהן לידים כו'. כן הגירסא בכת"י מדפוס צוקער מאנדיל, ואולי טעמא דכיון דעומדין לרתכן ולתקנן עדיין חשובים כלים שבורים ולכן אם שופך המים דרך פיו למעלה אז מן הנקב ולמעלה אינו חשוב כלי ונמצא שאין המים באין על ידו מהכלי, אבל בכלי חרס כיון שמקבלין למטה מהנקב רביעית כשר אף אם שופך דרך פיו למעלה דהשברים אינם חשובים כלום והוי כאויר וכשר וכמו ששופך מהכלי מרחוק, אבל בכלי מתכיות חשובין כבא מדבר שאינו כלי, וזה חדש, ויעוין לעיל פרק י"ח מכלים ה"י ובהשגות ויעוין בחידושי לשבת, ולפ"ז הוי א"ש בפשוטו דשבר מכלי מתכת אינו חשוב כלום רק מכלי חרס דרחמנא רבינהו לטמא ודוק:

יב

דבר ברור כו' גזירות הכתוב הן כו'.

פסיקתא לפרשת פרה אמר להם חייכם שאין המת מטמא ולא המים מטהרים אלא גזירת מלך מה"מ היא כו'. ומש"כ רבינו עוד כיון שטבל טהור ואעפ"י שלא נתחדש בגופו דבר, הוא לשון הגמרא זבחים (דף מ"ג) מי שטומאה פורחת ממנו כשהוא שלם כו'. ומש"כ רבינו עוד כשם שהמכוון לבו לטהר כיון שטבל טהור כו' כך המכוון לבו לטהר נפשו כו' ודיעות הרעות כיון שהסכים כו', המכוון, כי הפעולות הרעות אינם רק בהיות נעשים ברצון אבל אם נפעלים באונס ובהכרח אינם משחיתים הנפש לכן אונס רחמנא פטריה, והקרבנות שרובם באים על הפעולות המגונות אינם באונס דאונסא כמאן דלא עביד, לא כן הטומאות שהן לנגד דעות המשובשות ומחשבות האון אף שנתהוו באדם או מסיבת האונס או שנשתבש בשכלו בעיונו המתעה אותו מכל מקום רחוק הוא מהשלמות האומה ובלא טהרה מושלל הוא מבוא בכלליות ישראל בהופיע ד' אורו עליהם, לכן גם הקרבנות הבאים מסיבת הטומאות באים גם על האונס כמו זבה ויולדת, ולכן כתבה התורה גבי יולדת שזה ענין טבעי ויסוד הישוב בכ"ז כיון דהיא נטמאה כתוב על כפרתה שבלא קרבנה היא טמאה מלהכנס למקדש וכפר עליה וטהרה:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.