אור שמח/מזוזה/ה

אור שמח ‏ מזוזה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ולא מן הגליונים של ס"ת אין כותבין עליו מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה:

הנה בפרק כל כתבי בעי יש בהן משום קדושה והוי בעיא דלא איפשטא. ופסק רבינו בפרק כ"ג מהלכות שבת דאין מצילין אותן מפני הדליקה, וכפי הנראה דפסק דאין בהן משום קדושה, וכאן פסק דאין כותבין עליהם תפילין כו' ואולי משום דשם פסק לחומרא דאין מצילין וכאן פסוק לחומרא דאין עושין מהן מזוזה, ואפשר דדוקא להציל אותן מפני הדליקה דאף אם היו כתובין בכל לשון אין מצילין וכמו שכתבו תוספות, אולם תוספות כתבו דקיל לענין הצלה מקריאה יעו"ש בד"ה מגילה, ומצאתי בנודע ביהודה מה"ת שהעיר לענין נמחק דאמרי דפקע קדושתיה דדוקא משום כתבא הוא דקדיש כו' והעיר בהך דגליונין. אמנם אם נימא כיון דאי גייזי ושדי לית בהו קדושה, רק קדושתן כשמחוברין להמקום הכתוב, נראה קצת דהוו רק כמו משמשי קדושה, ונתבונן דהט"ז חידש בסימן קנ"ד ס"ק ט' דארון של ס"ת אם לא יוכלו להשתמש בו ויהא טעון גניזה מוטב להורידו לקדושה קלה דעדיף טפי ממה שיגנז, ולפ"ז צ"ע הא אמרו בס"ת שבלה שאין עושין הימנה מזוזה אף דיגנזו, ומוטב לגונזה מלהשתמש בה לקדושה קלה לעשותה מזוזה וצריך לאמר דהט"ז לא אמר רק במשמשי קדושה וכמו שהוכיח מהא דאמרו מטפחות ספרים שבלו עושין אותן תכריכין למת (הגם כי לשון וזו היא גניזתן מורה דוקא מפני שהוא דרך גניזה ואין העין שולט בהן) מצוה וזה דוקא במשמשין של קדושה לא בדברי קדושה עצמן.

ולפ"ז יסולק קושיית התבואות שור מהא דבפרק ר"י בעו"ג אמר על אבני מזבח ששקצום מלכי כו' וגנזום, דכיון דאישתמוש בהו לגבוה לאו אורח כו' לאישתמושי בהו להדיוט, ואמאי יעשו מהם אבני עזרות וכו' ולפ"ז ניחא דאבני מזבח אינן משמשי קדושה רק קדושה גופא וכמו שאמרו במנחות צ"ט בתחילה תשמישי מזבח ועכשיו גופו של מזבח, הרי דהוי גוף הקדושה, ובזה הוי כס"ת שבלה דמוטב דתיגנז ולא ישתמשו בה קדושה קלה. (והקדמונים חילקו לענין הזמנה בין גוף הקדושה למשמשין ועיין ירושלמי יומא ואכמ"ל) אם כן אם נאמר דגליונין הוי גוף הקדושה א"ש, אבל אם נאמר דרק אם מחובר לכתב והוי רק משמשי קדושה, ובזה אם אין מהם רק שיגנזו מוטב לכתוב מהן תפילין ויעוין תשובות מהר"מ פאדווא סימן פ"ד ודרכי משה בזה ועוד צ"ב. וכל שכן ממשמשי קדושה חמורה להיות גוף קדושה קלה מותר. ועיין תוספות סוף מגילה ד"ה הלוחות והבימות.

ועוד בטורי זהב סימן קנ"א ס"ק ג' שכתב שאם נתץ ע"מ לבנות שא"כ כשעושין גומא בכותל לדף הנקרא שטענדער שאסור, שאף שכתב המרדכי שאסור לנתוץ דבר מביהמ"ד ומדמה זה לנותץ דבר מן ההיכל והעזרות, נראה לדעתי דלאו ממש הוי כעזרות לענין זה והוי כמו שאמרו בבהכ"נ מקרא דוהשימותי א"מ כו' דאין עושין אותו קפנדריא, ואפילו הכי אמרו בברכות דמנעל ורקיקה דהוי לגבי הר הבית קו"ח מקפנדריא שריא בבית הכנסת, דדומיא דביתו, ובביתו קפיד אינש אקפנדריא, אבל ארקיקה לא קפיד אינש, כן בנותץ בבית הכנסת מידי דבביתו לא קפיד אינש שריא ולא ילפינן לזה בית הכנסת מביהמ"ק ובביתו לא קפיד אינש אם נותץ על מנת לבנות שלא במקומו ופשוט מאד לדינא. ודוקא במוחק השם דנפקא ליה מלא תעשון לד' אלדיכם אמרו דמוחק ע"מ לתקן אסור, הא בכתבי קודש מותר למחוק לתקן בשביל אותיות אחרים, וכ"ש בביהכ"נ דשרי ופשוט: ויעוין הלכות בהב"ח פרק א' ה' כ' דביהכ"נ מקרי הדיוט לנגד הר הבית.

ג

או שהוסיף כו' אפילו אות אחת כו'.

נ"ב כמו שכתב פרק ז' שהיתר כחסר.

י

ומחנכים את הקטנים

נ"ב יעוין מש"כ בסוף הלכות נחלות בזה.

השוכר בית בח"ל כו' פטור כו' ל' יום.

פירושו משום דאמרו פ"ק דרה"ש דלא טרח אינש למידר פחות מתלתין יום ולכן סתם שכירות בית שלשים יום יעוי' ש"ך סימן שי"ב בחומ"ש ס"ק ד', ודברי תוספות בחולין דף ק"י ד"ה טלית שאולה כו' שכתוב דאין סתם שכירות ל' יום צ"ע, וכן פונדק השוכר או שואלו לנשואין ל' יום תוספתא מציעא הובאה בהלכות וברבינו, ויעוי' תוספות שבת ריש שואל.

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.