אור זרוע/תפילין/תקמג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ענין שרטוט
כיוצא בו ספר תורה שבלה ותפלין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה עד הא מורידין עושין הא בעי' שירטוט. דאמר רב מנימין בר חלקיה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב כל מזוזה שאינ' משורטטת פסולה. ורב מנימין בר חלקי' דידיה אמר שירטוט של מזוזה הל"מ. תנאי היא דתניא ר' (מאיר) [ירמיה] אומר משום רבי' תפלין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב וא"צ שרטוט. והלכתא תפלין לא בעי שרטוט ומזוזה בעי שרטוט ואידי ואידי נכתבות שלא מן הכתב מ"ט מגרס גריסין. וקשה דבפ"ק דגיטין א"ר יצחק שתים כותבין. פי' בלא שרטוט. שלש אין כותבין במתניתא הני שלש כותבין וארבעה אין כותבין ופסק בה"ג כר' יצחק אע"ג דפליג אמתני' דיודע היה שאינו עיקר. מ"מ הא למדת דאפי' שלש תיבות מן הפסוק אסור לכתוב בלא שיטוט א"כ היכי שרינן לכתוב תפלין בלא שרטוט. ואומר ר"ת זצ"ל דהא דפסקי' דתפלין לא בעו שרטוט היינו בין שיטה לשיטה אבל למעלה משרטט וכותב למטה כמה שיטות שירצה. ועוד אומר ר"ת זצ"ל דאפי' אם באים להחמיר על עצמו ולשרטט בס"ת ובתפלין בין שיטה לשיטה אינו רשאי כדאמר בירושלמי פ"ק דשבת כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. ובסדר רב עמרם מייתי לה והיינו דלא (שאני) [משני] הכא במשורטטין כגון שהחמיר על עצמו ושירטט בין שיטה לשיטה בס"ת ובתפלין. מעתה ס"ת ותפלין לא בעו שירטוט ואפי' אם בא להחמיר ולשרטט אינו רשאי. וקשה דאמר ספ"ק דמגילה דברי שלום ואמת א"ר תנחום אמר ר' יוסי וא"ל א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה. ופרש"י אמיתה של תורה ס"ת ממש הא למדת דס"ת בעי שרטוט. מיהו קשה להאי פי' דאמר ס"ת בעי שרטוט א"כ תיפוק מגילה צריכ' מדנקראת ספר כדאמ' בפ' הקורא את המגילה למפרע א"ר חלבו א"ר חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה. אלא מדיליף מדברי שלום ואמת ש"מ דס"ת לא בעיא שרטוט וההיא כאמיתה של תורה מפר' ר"ת היינו מזוזה כדפסקי' הלכתא דבעי' שרטוט וקרי לה אמיתה של תורה על שם שיש בה מלכות שמים אבל ס"ת ממש לא בעיא שרטוט. ודבר זה תמוה שתהא מזוזה חמורה מס"ת אלא ודאי נראה הלכה למעשה דס"ת בעי שירטוט. וההי' דפריך הא מורידין עושין והא בעי שרטוט. לא מס"ת פריך אלא מתפלין. אבל ס"ת ה"נ דבעי' שירטוט. והא דלא יליף דמגילה צריכה שרטוט מדנקראת ספר. פי' רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל משום דאי הוה יליף שצריכה שרטוט משום שנקראת ספר הוה צריך למצוא קולא בשרטוט משום שנקראת אגרת כדאמר התם נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה וגקראת אגרת שאם הטיל בה ג' חוטי גידין כשירה. וה"נ מוכח בירוש' דמגילה דמספר [תורה] עצמו יליף כפרש"י דמסיק התם נאמר כאן דברי שלום ואמת ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור מה להלן צריך שרטוט [אף כאן צריך שרטוט] משמע דאיירי בכל התורה כולה דאכולה תורה כתב קרא. ועוד אמר במס' סופרים מסרגלין בקנה וכותבין בדיו. עוד אמר התם כל יריעה שאינה מסורגלת פסולה. מיהו משם אין ראי' דדלמא בשרטוט עליון מיירי דהא אפילו בתפלין בעי כדפריש'. ואמר בויקרא רבה פ' זאת תהי' קווצותיו תלתלים זה הסרגול א"כ משמע דאיירי בסרגול שבין שיטה לשיטה בלשון ערבי קורין לשרטוט סרגול. מעתה מסקנא והלכה למעשה דתפלין ל"ב שירטוט בין שיטה לשיטה. אבל למעלה משרטט שירטוט העליון וכותב למטה כמה שיטין שירצה. ואם החמיר על עצמו ושירטט בין שיטה לשיטה נקרא הדיוט אבל לא פסל את התפלין בכך. אבל מורי הרב רבינו שמחה כתב דאם שירטט בין שיטה לשיטה פסול. והיינו דלא משני בהקומץ במשורטטין דהכי גמיר דפסל אם שירטט בין שיטה לשיטה דלא שייך בזה לומר אם החמיר ע"ע נקרא הדיוט. דההיא מיירי בירושלמי פ"ב דברכות גבי חתן דפטור מק"ש לילה הראשון ואם קרא מחזי כיוהרא. ולכך נקרא הדיוט אבל בפטורין כה"ג לא איירי. וס"ת ודאי בעיא שירטוט בין כל שיטה ושיטה וכל יריעה שאינה משורטטת בין כל יריעה ויריעה פסולה. ובשירטוט עצמו נסתפק מורי הר"ר שמחה במה צריך לשרטט אם אנו מקפידים בשרטוט המתקיים וניכר לעולם שישרוט בברזל. או סגי בשרטוט הנראה לסופר בשעת כתיבה כדי שיהא הכתב שוה כגון בעופרת אע"פ שנמחקת השריטה לאחר זמן. או אם רוצה לשרטט בסיקרא או בצבע אחר המתקיים כל ימי שהכתב מתקיים. מידו שרטוט משמע לשון גומא וחריץ. וממה שאמר בויקרא רבה קווצותיו תלתלים זה הסרגול הוה משמע שצריך שרטוט המתקיים הנראה כעין תלתלים. ובה"ג בענין חליצה כתב הלכה כרבי יצחק דאמר שתים כותבין שלש אין כותבין ואי שירטט לי' בדיותא לאו כלום. והשתא דפרישנא הלכתא שאין כותבין אפי' ג' תיבות בלא שירטוט תימה על מנהג שנוהגים לכתוב לישנא דקרא בכתבים בלא שירטוט. ואומר ר"ת זצ"ל דלא אסור אא"כ מתכוין לשם דרשה כי ההיא דר' אביתר. אבל היכא שכותב לישנא דקרא בכתב שמכוין ליפות את הלשון ולכתוב לשון צח ונקי התם שרי לכתוב כמה תיבות של פסוק בלא שירטוט. וכן פי' ריב"א זצ"ל בשם רבינו אליהו זצ"ל מיהו בירוש' פ' בתרא דמגילה משמע דאפי' במתכוין ללשון צח ונקי אסיר. דקאמ' מהו לכתוב תרתין או תלת מילין מן פסיקי' ומייתי רבי (חגא) [מנא] משלח כתב לר' הושעי' ברבי ראשיתך מצער דרבה מאוד תשגא אחריתך [משמע שלא היה כותב אלא לשם אגרת שלומים ולא לדרשה] ואע"פ [כן] הי' מהפך הפסוק מר עוקב' שלח לריש גלותא [דהוה] דמיך וקאים בזמרין ישראל אל תשמח בעמים אל גיל חולק על תלמוד שלנו דקאמר פ"ק דגיטין דשירטט וכתב ועוד אמר בירוש' ר' זעירא כתב לא זכר יואש המלך ולא כתב המלך יואש משמע מהתם דבאגרת שלמא היו מקפידים שלא לכתוב בלא שירטוט. ומורי ה"ר שמחה אומר דמה שנהגו היתר לכתוב פסוק בכתבי הדיוטות בלא שרטוט משום דכתיבה דקה שאנו כותבין שטרי הדיוטות אינו חשוב כתב ולקמן אפרש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |