אור זרוע/שחיטה/שפו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פרק קמא אמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה שהי' דרסה חלדה הגרמה ועיקור. מאי קמ"ל כלהו תנינהו ל"צ ששחט לפנינו שנים ושלשה פעמים ושחט שפיר מ"ד הא אתחזק קמ"ל כיון דלא גמיר זמנין דשהי ודריס ולא ידע. פרש"י זצ"ל ואינו יודע שאסור לעשות כן ומאכילה לנו. ונראה בעיני דכל דשכיח טפי חשיב לה בריש' דאי לאו הכי הגרמה ה"ל לאקדומי שהיא שנוי' [ברישא]. ועיקור פרש"י דהיינו נשמטה דגרגרת ואחר כך שחט הושט. ולא נהירא [לר"י] דהא לא קרי בשום דוכתא עיקור. וניטל תורבץ הלחי חזינן דקרי לי' עיקור לקמן פרק אלו טריפות דפריך והאיכא עיקור סימנין ואיכא למימר דהיינו עיקור דהכא. ותנן לה פ' כיסוי הדם הנוחר והמעקר לפי' אמר' כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אע"פ שהוחזק אסור לאכול משחיטתו. וקיי"ל כוותי' ועוד מעשים בכל יום ולא מודו אלא כי הא שמעתא דשמואל דהלכת' כוותיה עכ"ל. ופי' ר"ת דא"צ שידע כל פסקי הלכות שבהלכות שחיטה רק אותן שהוא שונה כאן כגון שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור. ויש לסיים דה"ה צריך שידע הלכות בדיקת הסכין והלכות כיסוי הדם. ופי' רבי' יצחק זצ"ל דכל אותן המצוין לבא צריך שידע. או אם חכם הוא שאם יבוא דבר שינוי לידו שילך אצל בקי דיו. פ' כלל גדול ת"ר התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב [שלש] חטאות ארשב"ל תולש חייב משום גוזז. פרש"י זצ"ל תולש את הכנף היינו נוצה גדולה מכנף העוף חי. והקוטמו לאחר שתלשו חותך ראשו שהוא דק וראוי להניחו בכר וכסת [והמורטו] לצד זנבו שהוא קשה מורט שערו מיכן ומיכן ומשליך הקנה ונותן השער בכר וכסת עכ"ל. ומפר' תלמוד' בפ' הלוקח בהמה משום דהיינו אורחי' דכנף בתלישה דתניא פ' הלוקח בהמה ר' יוסי בן משולם אומר השוחט את הבכור עושה מקום בקופץ מיכן ומיכן ותולש את השער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו וכן התולש את השער לראות את המום. ואמר רב הונא בגמ' כנגדן בי"ט מותר. היינו בבהמה שדרכה בגזיזה אבל השוחט עוף ביו"ט אסור לו לתלוש בית השחיטה מידי דהוה אכנף שדרכו בתלישה ועוד דאפשר לתלוש מעי"ט. ואמר בירושלמי ועוף שאין לו גיזה תלישתו היינו גזיזתו וחייב. וכן פסק הרב ר' אליעזר ממיץ זצ"ל ודבר זה נראה בעיני אפי' בחול אסור משום צער בעלי חיים מאן דאפשר לי' לשחוט בלא תלישה. והרב רבינו יהודה משפירא זצ"ל הי' מתיר לתלוש בית השחיטה כדי שלא יקלקל את העוף בשחיטה:
סליקא להו הלכות שחיטה. שבח לאשר שמים כדוק נטה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |