אור זרוע/שאלות ותשובות/תשעז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כך נראה בעיני הלכה למעשה חתיכה שדבוק בה חלב ואין בה ששים כנגד חלב ונמלחה עם שאר חתיכות בדרך שמולחין לקדירה ואין בחתיכו' [ששים נגד] חתיכה זאת כך נ"ב דנאסרו כל החתיכות מפני שזאת החתיכה שדבוקה בה החלב נ"נ ואוסרת כל החתיכות וראיה לדבר מההיא כזיתא דתרבא דנפל בדיקולא דבשרא סבר רב אשי לשעורי במאי דבלע דיקולא ופירש"י דיקולא קלחת ונפל לתוך הרוטב ופי' מורי רבי' יהודה בר יצחק וכ"פ ה"ר ברוך בסה"ת דהטעם שלא פי' דיקולא סל כמו שמשמע בכל מקום בתלמוד משום שאם הוה מפרש דיקולא סל אז היה מיירי בסל שנמלח בו בשר ונפל הזית על חתיכה אחת ונאסרה כולה שאין בה ס' לבטל הכזית והיה צריך ס' חתיכות לבטל אותה לכך הוצרך לפרש שנפל לתוך יורה של רוטב שאין צריך ס' אלא לבטל הכזית. ואתה מורי כתב יודע שמפי' רבי' יצחק פידשו סל. הא למדת דרש"י ורבי' יצחק ורבי' יהודה וה"ר ברוך כולהו (לא) ס"ל דחתיכה שמחובר בה חלב ואין בה ס' בחלב ונמלחה עם שאר חתיכות שצריך ס' חתיכות לבטל אותה חתיכה וכן סובר רבי' אפרים זצ"ל דאיהו מוקי לה בסל מלא בשר שנמלח ויליף מיניה דבשאר איסורין ל"א חענ"נ אלא דוקא בב"ח אבל אי הוה בב"ח היה צריך ס' לבטל טיפת חלב אע"ג דאין כאן בישול כי אם מליחה. וכן סובר רשב"ם בההיא דכל הבשר אר"נ אמר שמואל דגים ועופות שמלחן זה עם זה אסורין ופירש"י שהדגים לבדן הן אסורין וכתב מורי רבי' יהודה וקשיא לרשב"ם א"כ היל"ל דגים שמלחן עם עופות אסורין והיה (רש"י) [רשב"ם] מפרש שגם העופות אסורין לפי שהדגים שנאסרו נ"נ וחוזרין ואוסרין את העופות בצירן שאסור שנאסר מחמת דם והוא נ"ט בעופות וכתב דלפי' רבי' אפרים שלא היה אומר בשום מקום חענ"נ ואוסר' כל החתיכות אלא בב"ח לא בשאר איסורין לא אתי שפיר א"כ לדידן לית לן דרבי' אפרים כמ"ש ר"י בפ' גיד הנשה שלא רצה ר' יצחק לסמוך על דבריו לחלוק על הקדמוני'. א"כ לדידן אית לן דרבי' שמואל. ומה שכתב נמי לפי' רבי' [אפרים] דמפרש דלא אמרינן חענ"נ אלא כשהדבר האוסר חתיכה יכול מקצת טעמו הבלוע בחתיכה לפלוט ולילך ולאסור עם הטעם החתיכה ודם זה שנבלע בדגים הללו אין לו כח לעשות כן וכו' עד שלבסוף אמר מסתברא כדפי' רש"י היינו הכל מקושיא דדם אבל דבר המפעפע כגון ציר וחלב בהך מודי כדברי רשב"ם ותוספותיו אצלך דוק ותשכח. ועובדא דה"ר יעקב ישראל שהתיר גיגית מלאה בשר שחוטה שנמלח עם בשר נבילה מפני שהיה מפרש מלוח הרי הוא כרותה היינו שמלח כדרך שמולחין [להצניע] בההיא דכלל גדול אי ס"ל כר"ת הוה אסור א"כ לדידן דאית לן כר"ת אסור. וכן כ' ה"ר ברוך בספר התרומה וז"ל שכתב בקצרות חתיכות הרבה בשר שנמלחו בגיגית של עצים ואבנים ונמצא מקצת חתיכה בתוך הציר אותו מקצת אסו' ואפי' לית ביה פילי לא סגי בקליפה כיון ששורה בציר דומה לכבוש ה"ה כמבושל אבל חצי חתיכה שלמעלה אינו אסור כלל דדם אינו מפעפע ואפי' יש שמנונית באותו מקצת שבתוך הציר ואע"פ שטעם השמנונית הנאסר מפעפע למעלה וחתיכה עצמה נ"נ ואפי' היא ממש נבילה או חזיר והיה אוסרת למעלה מחמת פיעפוע אפ"ה שלמעלה מותר כיון שאין הדם הולך לא יהא לו כח כו' שכתב בקצרות. הא למדת דדוקא שהשמנונית נאסר מחמת דם אבל אם היה נאסר מחמת חלב שהוא מפעפע בו [היה] אוסר כל החתיכות א"כ הא דאתינן עלה שהיה חלב דבוק בחתיכה שהוא מפעפע ונאסרה החתיכה שלא היה בה ס' והרי היא אוסרת כל החתיכות שהרי היא באה לאסור מכח דבר המפעפע ובארוכות במקום הראיות כתב מ"מ יש לחוש כי פעמים באותו מקצת בשר שבציר יש שמנונית והוא בלוע מדם ונהי דהדם אינו הולך למעלה שמנונית מיהא שנאסר נעשית נבילה ומפעפע למעלה כמו חלב דאמר גדי שצלאו בחלבו אסור למיכל מניה אפי' מריש אוניה משום דחלבו מפעפע ומסתמא ה"ה שמנונית ולמה לא נאסור כל החתיכה ואפי' מה שאינו בתוך הציר ואותה החתיכה תאסור אחרות אלא [כיון] שהדם הבלוע בשמנונית אינו מפעפע אין השמנונית אוסר ואע"פ שמפעפע למעלה כיון שהדם האוסרו אינו הולך שם עכ"ל אבל אם היה חלב אוסרו היה הכל אסור הא למדת דחתיכה שהחלב דבוק בה ואין בה ס' בחלב ונמלחה עם שאר חתיכות ואין בהם ס' בחתיכה הכל אסור. ומה שדקדק רבי' יצחק מההיא טיפת חלב שנפלה דאיסור הנבלע בחתיכה אינו הולך חוץ לאותה חתיכה אלא ע"י רוטב ולמעוטי יבש שאינו פולטת ומבלעת מה שבלעה מעלמא היינו יבישה ממש כגון שעירה רוטב חוץ לקדירה והקדירה אצל האש ונתייבשו החתיכו' דאע"ג דהחתיכות הן חמות ורותחות אינ' מפליטות ומבליעות זה בזה מה שבלעו מעלמא א"נ סל מלא בשר צלי ועדיין רותחין אבל מליחות אין זה יבש דהא פולטין דם וציר וכן כתב רבי' ברוך בר יצחק בפירוש אבל אם חמין הן ע"י שנתבשלו או נצלו כל אחד לבדו (ואותם) [ואינם] חמין ע"י מליחה אין להם דין טהור מליח וטמא תפל אלא יש לדם דין אחר עכ"ל ושוב אמרו לי מורי הרב שכתבת שמותר ממ"נ שאם החלב מפעפע בכל החתיכות מחתיכה לחתיכה הרי כולם מצטרפות ומבטלין את החלב אע"פ שאין בחתיבה הדבוק בה ס' ואם אין מפעפע מחתיכה לחתיכה הרי לא נאסרה כ"א אותה חתיכה ואני אמרתי ח"ו שמורי הרב אמר כן שהרי כל רבותי אינם סוברי' כך כדפרי' ועוד דאין שייך כאן לומר ממ"נ כלל שהרי החתיכה שהחלב דבוק בה היא תופסה בידו ומולחה ולאחר שמלחה כל צורכה מניחה אצל שאר חתיכות הלכך הואיל והחלב דבוק בה מיד שמתחיל למלוח מתפשט בכל החתיכה ונאסר' זו החתיכ' ושוב פולטת ומבלעת בחתיכה לאחר שנאסרה ואוסרת כל החתיכה ובסיגנון זה כתב מורי ר' יהודה בפ' גיד הנשה לדחות ראיית רבי' אפרים שמביא ראיה לדבריו מדיקולא ומוקי לה בסל מלא בשר שנמלח ודוקא התם שייך לומר ממ"נ מפני שהחתיכות מלוחות כולם מונחות בסל זה אצל זה וזה ע"ג זה ורותחות מכח המלח ונפל עליהם כזיתא כשכבר רותחות הם שייך לומר מתפשט שכבר הם פולטות בשעת נפילת החלב. אבל הכא שהחלב דבוק והכל חתיכה אחת והוא תופס אותה ביד ומולח ה"נ דודאי היא נאסרה תחילה וחוזר' ואוסרת כל החתיכות ותו דאפי' בההיא דדיקולא שאין החלב דבוק בה לא סביר' לרש"י לומר ממ"נ מדפריש דיקולא קלחת כדפי' רבותי' לטעמי' כדפרי' לעיל. הלכך מכל פנים נראה בעיני שחתיכה שחלב דבוק בה ואין בה ששים בחלב ונמלחה עם שאר החתיכות ואין בהם ששים באותה חתיכ' שכולם אסורות: יצחק בא משה נב"ה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |