אור זרוע/קריאת שמע/לח
|
< הקודם · הבא > |
ר' יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה אמר ר' אבהו א"ר יוחנן מ"ט דר' יהודה דכתיב וה' אלקים אמת ה"נ כתיב ה' אלהיכם אמת. חוזר ואומר אמת או אינו חוזר אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן חוזר ואומר אמת רבא אמר אינו חוזר ואומר אמת. פר"ח אמר ר' אבהו א"ר יוחנן הילכתא כרבי יהודה דאמר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק מ"ט דכתי' וה' אלקים אמת וצריך לחזור ולומר אמת ויציב וכו' ולאגמורי כל הברכה רבא אמר אינו חוזר ואומר אמת אלא משלים הברכה ועומד בתפלה וקיימא לן כרבא דבתראה הוא עכ"ל. א"ר יוסף כמה מעליא הא שמעתא דכי אתא [רב] שמואל ב"ר יהודה אמר אמרי במערבא אני ה' אלהיכם אמת. אמר לי' אביי ומה מעליותא איכא והא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר וכי תימא דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם לא הוי התחלה והאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם הוי התחלה אמר רב פפא קסברי במערבא דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם לא הוי התחלה עד דאמר ועשו להם ציצית. אמר אביי הילכך אתחולי מתחלינן וכיון דאתחולי מתחלינן מגמר נמי גמרינן פרש"י זצ"ל הא שמעתא דרב שמואל בר יהודה אמר במערבא כו' ק"ש ערבית אין אומר פרשת ציצית כולה לפי שאין מצות ציצית בלילה אלא מתחילין אותה ומפסיקין בה ומדלגין ואומרי' אני ה' אלהיכ'. לא יתחיל אין צריך להתחיל ויאמר ערבית. אתחולי מתחלינן דהא מתחלי במערבא עכ"ל. מיכן פסק ר"ת זצ"ל דהלכה כר' שמעון דקרי לי' לציצית מ"ע שהזמן גמרא וכולא שמעתא נמי אית לה דמצות ציצית אינו נוהג בלילה וכן משמע פ' במה מדליקין (דף כה ע"ב) גבי ר' יהודה בר אלעאי שהיו מחבאין כנפי כסותם משום דלא רמו ציצית בסדינים וקאמר אינהו סבור משום כסות לילה מדנקט האי טעמא ושבק כל הני טעמי דמנחות דשמא יקרע וכו' ש"מ דאליכא דהילכתא נקט טעמא ותו דמייתי התם וראיתם אותו פרט לכסות לילה ולא מייתי דרשה דממעט מינה בעלת חמש משום דאתי' כרבנן דר' שמעון פ' התכלת. ועוד דבזבחים פ"ב (דף יח ע"ב) פליגי תנאי ומרבה חד כסות סומא מאשר תכסה בה ואידך אשר לא דריש ולא קאמר דסבירא לי' כרבנן אלא דוחק להעמיד כר' שמעון שניהם משמע דהכי הלכתא ותניא פ"ק דקידושין דציצית מ"ע שהזמן גרמא מיהו יש ספרים דלא גרסי התם ציצית ובפר"ח גרסי לה. ועוד מדדרשי רבנן דר' שמעון בהתכלת וראיתם אותו ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת ואיזו זו ק"ש אלמא ק"ש דאורייתא ולקמן פ' מי שמתו פליגי אמוראי אי ק"ש דאורייתא או דרבנן ומשמע לכאורה כמאן דאמר מדרבנן וא"כ לא דרשי ליה לקרא כרבנן ומיהו לאו מילתא היא דמצי למדרש הכי ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת ואיזו זו מצות כלאים ועל כרחך צריכין אנו לומר כן דהא רב יהודה הוא דאית ליה פ' מי שמתו ק"ש דרבנן ואיהו סבירא לי' פ' התכלת דציצית מ"ע שלא הזמן גרמא מדהוה רמי תכלת לפורזמא דאינשי ביתי' ומשמע התם שאחרים לא היו עושים וא"כ על כרחינו לא ידרוש זכור מצוה אחרת זו ק"ש כרבנן דהא אית לי' ק"ש דרבנן אלא יעמיד לדרשה דמצות כלאים ועוד ראי' מפרק קמא דסוכה (דף יא ע"א) רב עמרם חסידא רמא תכלת לפורזמא דאינשי ביתי' וכן רב יהודה כהתכלת משמע שאחרים לא היו נוהגין כן. והקשה מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק של"י למאן דאמר ציצית חובת טלית הוא היכא אשכחן זמן גרמא בציצית והלא אפי' כלי קופסא חייבין תריץ כיון דכסות המיוחדת ללילה אינו חייב בציצית הוי זמן גרמא. ירושלמי במס' קידושין (פ"א ה"ז) אמר להם ר' שמעון אי אתם מודים לי שציצית מצות עשה שהזמן גרמא שהרי כסות לילה פטורה מן הציצית אמר ר' הילא טעמא דרבנן (שנו) [שכן] אם מיוחדת ליום ולילה שחייבת בציצית:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |