אור זרוע/סעודה/קפד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png סעודה TriangleArrow-Left.png קפד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן. איתמר שנים שאכלו כאחת רב ור' יוחנן חד אמר אם רצו לזמן מזמנין וחד אמר אם רצו לזמן אין מזמנין תסתיים דר' יוחנן הוא דאמ' אם רצו לזמן אין מזמנין דארבב"ח א"ר יוחנן שנים שאכלו [כאחת] אחד יוצא בברכת חבירו והוינן בה מאי קמ"ל תנינא שמע ולא ענה יצא אמר ר' זירא לומר שאין ברכת הזימון ביניהם. דאי יש זימון ברכת שניהם היא שהרי זה אומר נברך והוא אומר ברוך הוא. תסתיים. וקיי"ל כר' יוחנן וכן פסק רבינו יצחק אלפס דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. ת"ש נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן נשים ועבדים וקטנים אם רצו לזמן אין מזמנין והא מאה נשי כתרי גברי דמיין וקתני נשים מזמנות לעצמן שאני נשים דאיכא דעות אי הכי אימא סיפא נשים ועבדים וקטנים אם רצו לזמן אין מזמנין אמאי והא איכא דעות שאני התם משום פריצותא. כתב רבינו יצחק אלפס ונשים אע"ג דלכל מילי לא חשיבי לענין זימון כיון דחייבות בברכת המזון תלתא נשים מזמנות וכן עבדים ועבדים ונשים אם רצו לזמן אין מזמנין משום פריצותא עכ"ל. רוצה לומר דנשים חייבות בזימון והכי מוכח בפ"ק דערכין דאמר התם דתניא נשים מזמנות לעצמן כו' קתני חייבין וכן הנהיג הרב ר' אברהם ב"ר יוסף זצ"ל נשים שבביתו לזמן כשהן שלש והאידנא לא נהוג כן. וגם רבינו שלמה סובר דאין חייבות לזמן ופי' והא מאה נשי כתרי גברי דמיין לענין חובה דאין חייבות לזמן ואם רצו מזמנות והוא הדין לשנים שאני התם דאיכא דעות אע"ג דלענין חובה אין חייבות לענין רשות דעות שלשה חשובות טפי להודות משני אנשים דאיכא גדלו לה' אתי עכ"ל. הרי פי' להדיא דאין חייבות לזמן וכן כתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק שירליאון דהא דקתני נשים מזמנו' לעצמן אם רצו לזמן מזמנין. וכן משמע קצת הלשון מדקתני נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן נשים ועבדים אם רצו לזמן אין מזמנין משמע דנשים מזמנות לעצמן דקאמר אם רצו לזמן וגם מדמייתי תלמודא ראי' לשנים דמאה נשי כתרי גברי היינו אם רצו לזמן אבל חובה ליכא אע"ג דאמר בריש ערכין הכל חייבין בזימון לאתויי נשים לאו לענין חובה אלא אם רצו לזמן מזמנות תדע דמדמי נשים לשנים. ואי נשים חובה תיקשי דבשנים לא הוה אלא רשות ואיך מדמה אותם התלמוד אלא ש"מ דלא מדמי להו אלא לענין רשות ואפשר מה שהנהיג ה"ר אברהם בן הרב ר' יוסף נשים שבביתו לזמן כשהן שלש לאו משום שהי' סבור שהן חייבות אלא שהי' סבור שהן רשות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף