אור זרוע/סעודה/קסח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' על הירקות הוא אומר בפה"א ור' יהודה אומר בורא מיני דשאים והלכה כחכמים קתני ירקות דומיא דפת מה פת נשתנית ע"י האור אף ירק נמי נשתנית ע"י האור. ואפ"ה במלתייהו קיימי ומברכין עליהם בפה"א. אמר רבנאי משמי' דאביי זאת אומרת שלקות מברך עליהן בפה"א. דרש רב חסדא משום רבינו ומנו רב שלקות מברך עליהן בפה"א ורבותינו הבאים מא"י לבבל ומנו עולא משמי' דר' יוחנן אמר שלקות מברכין עליהן שנ"ב. והרי הדבר במחלוקת ואני אומר ליישב שאינן חולקין. יש מהן פרי האדמה. ויש מהן שהכל. כל ירק הנאבל חי שתחלתו בפה"א. שלקו אפקי' ממלתי' לגריעותי' ואומר עליו שנ"ב. ואוקמא רב נחמן בר יצחק בתומי וכרתי. וכל ירק שאין דרכו לאכול חי ותחלתו אם אכלו חי שהכל הוא מברך. שלקו והביאו לדרך אכילתו שאז הוא עיקר מברך בפה"א כגון קרא וסילקא וכרוב. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן שלקות מברכין עליהן בפה"א ור' בנימין בר יפת אמר ר' יוחנן שלקות מברכין עליהן שנ"ב אמר עולא הלכה כר' בנימין בר יפת תהי בה ר' זירא וכי מה ענין ר' בנימין בר יפת אצל ר' חייא בר אבא ר' חייא בר אבא דייק וגמר שמעתתא מפומי' דר' (חייא) [יוחנן] רבי' ור' בנימין בר יפת לא דייק. ועוד ר"ח בר אבא הוה מהדר תלמודי' בכל תלתין יומין קמי' דר' יוחנן ור' בנימין לא מהדר ועוד בר מן דין ובר מן דין דהאי תורמיסא דשלקי ליה שבע זמנין ואכלי לי' בקינוח סעודה. ואתו שאלוהו לר' יוחנן ואמר מברכין עליו בפה"א. ועוד הא אמר ר"ח בר אבא אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח שהי' מלוח זה כמה ימים וקיי"ל מלוח הרי הוא כרותח וברך עליו תחלה וסוף אי אמרת בשלמא שלקות במלתייהו קיימי תחלה בפה"ע וסופו על העץ ועל פרי העץ אלא אי אמרת שלקות אשתני להו ולא במלתייהו קיימי בשלמא תחלה שנ"ב אלא סופו מאי מברך. ודילמא בורא נפשות רבות על כל מה שבראת (א"כ מאי אסהדותי' דר' חייא בר אבא). כתב רבינו יצחק אלפס הא דדרש רב חסדא כל שמתחלתו שהכל כגון קרא חייא כרוב וסילקא שאין דרך ב"א לאכלם חיים ואם אכלם מברך שהכל שלקו דאשתני לעילויא בפה"א דזה דרכו ונטיעתו לכך והוא עיקר פריו הא הלכתא היא ולית מאן דפליג עלי' אבל הא כל שתחלתו בפה"א שלקו כגון תומי וכרתי הנאכלין חיין ושלוקין בהא לית הלכתא כוותי' מדר' יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו תחלה וסוף בפה"ע וברכה אחת מעין ג' ומליח כרותח וכשלוק דמי עכ"ל. ומורי רבינו יהודה ב"ר יצחק זצ"ל שירלייאן כתב וכי מה ענין ר' בנימין בר יפת אצל ר' חייא בר אבא ופשיטא לי' דשלקות במלתייהו קיימי הלכך נראה דהשלקות כעין קרא סילקא כרוב וכיוצא בהן שטובים יותר מבושלין מחיים כשהן חיין שהכל וכשהן מבושלין דאשתני למעליותא בפה"א. ותומי וכרתי וכיוצא בהן כשהן חיין בפה"א וכשהן מבושלין שהכל דאשתנו לגריעותא אפי' אוכלן אדם ברצון נפשו מבושלין יותר בטלה דעתו ואזלינן אחר רוב בני אדם ואע"פ שאנו רגילין לאכול מבושלין זהו ששומן בשר ממתיק טעמן אבל חיין הן טובים יותר וכן כל מיני קיטניות ולפתות שטובים חיים ומבושלים בפה"א. ומטעם זה נמי מברכין על היין מבושל בפה"ג. שטוב הוא לשתות מבושל. ועוד יש טעמים אחרים שפי' בב"ב. וכן הענין שאותם (פרמונים וחששים) [ערמונים וחבושים] שאין ראוים [לאכלן חיין כמו מבושלין מברכי' עליהם] שהכל וכשהן מבושלין בפה"ע וכן אגוז מטוגן בדבש בפה"ע. וכן כתב במחזור וויטרי שנסדר לפני רבינו שלמה זצ"ל ולא כמו שכתב שם בענין אחר שהדבש עיקר ויברך שהכל דבודאי האגוז עיקר ומסקנא דמלתא דהיכא דמבושלין במלתייהו קיימי בפה"א וכן פר"ח וכן בה"ג עכ"ל. וחולק על רבינו יצחק אלפס בתומי וכרתי וכיוצא בהן ונראה דברי רבינו יצחק אלפס דמעשה רב ור' זירא קאי כוותיה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |