אור זרוע/נדה/שנא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' ראתה על בית יד של חלוק' אם הגיע כנגד בית התורפה טמא' ואם לאו טהור' היתה פושטתו ומתכס' בו בליל' כל מקום שימצא בו דם טמא' מפני שהוא חוזר וכן בפוליוס. פי' רשב"ם כגון שנמצא בראש בית ידה סמוך לבית התורפ' פעמים שפושטתו לתוך חיקה תחת בגדים העליונים ונופל כנגד [מטה שלא כנגד] התורפ' כגון שנמצא [סמוך] לכתיפה. היתה רגילה להפשיט חלוק' בליל' ולהתכסות בו בכל מקום ואפילו מן החגור ולמעל' ובבית יד שלא כנגד בית התורפ'. חוזר. פעמים שראש החלוק נהפך כלפי פני' של מטה ואינה יודעת. וכן בפוליוס. מעפודת שמתכס' בו ראשה אורי"ל בלע"ז אם נמצא עליו כתם בשפתו אם מגיע כנגד בית התורפ' טמא' הית' פושטתו מראשה ומתכס' בו טמא' ואפילו שלא כנגד בית התורפ' עכ"ל. תניא נמצא על בית יד אונקלי שלה אם מגיע כנגד התורפ' טמא' וא"ל טהור' א"ר אליעזר ב"ר יוסי הלכ' זו הוריתי ברומי לטומא' וכשבאתי אצל חבירי אמרו לי יפה הורית. משמע שעל מגיע לנגד בית התורפ' הורה. ובגמרא פי' רשב"ם דבר זה היתה פושטת ומתכס' בו בליל' וכו' והוריתי לאיסור לטמא כדקתני במתניתין. וקצת תימא אמאי לא מייתי מהא מתניתא בכתובות דאיכא הוראה לאיסור. וכל מה שפירשנו דכנגד התורפ' טמא' היינו דוקא כשאין לה במה לתלות [אבל יש לה במה לתלות] טהור' ואע"ג דכנגד התורפ'. כדתנן אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם שלא אמרו חכמים להחמיר אלא להקל שנאמר ואשה כי תהי' זבה דם יהי' זובה בבשרה דם ולא כתם. היינו כשתרא' האש' ודאי שהרגיש' בראיית' אלא שגזרו רבנן על הכתמים היינו ודאי שממנה יצא דם אף ע"פ שלא הרגיש' טמא' אבל לספק לא הזקיקוה הלכך היכי דאיכא למתלי לקולא תלינן אפילו כנגד התורפ' דתנן תולה בב"ד שהיא יכול' לתלות שחטה בהמ' חיה ועוף ונתעסק' בכתמים במיני צבעונים אדומים או שישבה בצד העסוק' בהם הרגה מאכולת הרי זה תולה בהם. ודוקא בספיקא אחת תולה אבל בתרי ספיקי לא כדאמר בגמרא ישבה אין לא ישבה לא תנינן להא דת"ר עברה בשוק של טבחים ספק נתז עלי' ספק לא נתז עלי' [תולה] ספק עברה ספק לא עברה אינה תולה. פי' משום דהוה להו תרי ספיקא דאת"ל עברה שמא לא נתז עלי'. ואין הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס דאמר תולה אע"פ שלא הרגה. ודוקא עד גריס תולה במאכולת דהיינו חצי פול אבל יותר מגריס אינה תולה במאכולת כדתנן עד כמה היא תולה ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול ואף ע"ג דאיפליגו בה רב הונא ורב חסדא ואמר רב חסדא כגריס אינה תולה פחות מגריס תולה ורב חסדא תלמידיה דרב הונא הוה כדאמר ס"פ אלו מציאות בעי מיני' רב חסד' מרב הונא תלמיד וצריך לו רבו מהו א"ל חסדא חסדא לא צריכנא לך את צריכת לי עד ארבעין שנין וקיי"ל אין הלכ' כתלמיד במקום הרב ור' אבהו אמר ר' יוחנן קאי כוותי' דהלכ' כוותי' דדל מיני' רב חסדא הוי הלכ' כר' יוחנן דהלכ' כר' יוחנן במקום רב כש"כ במקום רב הונא תלמידיה דרב. ותו דר' ינאי ור' חנינא קיימי כוותי' דאתמר היו עלי' כגריס ועוד ואותו ועוד רצופה בו מאכולת ר' חנינא אמר טמא' ר' ינאי אומר טהור' ר' חנינא אומר טמא' כי תלינ' בכגריס בכגריס ועוד לא תלינן ר' ינאי אומר טמא' ה"מ דאין רצופה בה מאכולת אבל היכא דרצופ' בה מאכולת מוכחא מילתא דהאי ועוד דם מאכולת היא פש לה כגריס כיון דבעלמא תליא ה"נ תליא אלמא דר' חנינא ור' ינאי תרווייהו סברי כרב חסדא דתול' בכגריס אבל יותר מכגריס אינה תולה ובהא נמי הלכ' כרבי ינאי דיותר מכגריס תולה היכא דהמאכולת רצופה בו דכתמים דרבנן ובשל סופרים הלך אחר המיקל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |