אור זרוע/כלאים/רפט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' שור בר מין בהמה ר' יוסי אומר מין חיה. פי' שור בר מין בהמה וחלבו אסור ולר' יוסי מין חי' וחלבו מותר. ירושלמי רבנין אמרין מכא הוה וערק לתמן ר' יוסי אומר עיקרו מן תמן הוה ואע"ג דאמר באלו טריפות אלו הן סימני חי' כל הנהו סימנין נאמרו בשאר חיות חוץ משור הבר ואיני יודע מאי טעמא ירושלמי הוי שור עם שור הבר אינן כלאים דלא כר' יוסי דאמר כלאים ואלין דמתרגמי' ותאו וזמר תור בר אמרין כר' יוסי. ותניא בתוספתא שור ושור הבר חמור וחמור הבר אע"פ שדומין זל"ז כלאים זה בזה חמשה דברים נאמרו בשור הבר אסור משום אותו ואת בנו וחלבו אסור וקרב לגבי המזבח וחייב במתנות ונקח בבסף מעשר לזבחי שלמים אבל לא לבשר תאוה והרי היא כבהמה לכל דבר ר' יוסי אומר זהו תאו הנאמר בתורה מותר משום אותו ואת בנו וחלבו מותר ופסול לגבי מזבח ופטור ממתנות וניקח בכסף מעשר לבשר תאוה אבל לא לזבחי שלמים והרי הוא כחיה לכל דבר. וחכמים אומרים תאו ברי' לעצמו ושור בר ברי' לעצמו. הא דקתני הרי הוא כחי' לכל דבר. פי' רבינו שמשון לרבות לענין כיסוי הדם. ולענין כותב חייתו לבנו או בהמתו לבנו. ופרק אותו ואת בנו מפרש דרבנן סברי מדמתרגמינן תורבלא מינא דבהמה נינהו. ור' יוסי סבר כיון דחשיב לי' בהדי חיות מינא דחיות נינהו. ופי' ר"ח זצ"ל התם רבותי הגאונים נמנו עליו שמכסין את דמו לאלתר הואיל ולא אפשט. וחלבו אסור משום ספיקא וכן הלכה עכ"ל. וכן כתוב בדברי הגאונים. ולענין ברכת הדם על [כיסוי] דמו השיב רבינו חננאל הא דאמר כוי אין שוחטין אותו ביו"ט ואין מכסין את דמו. הא בחול טרחינן ומכסינן וכד מכסין לי' אין מברכין עליו מספק. והרב ר' שמואל בר נטרונאי זצ"ל כתב דמברכין עלי'. ובפרק במה מדליקין אמר אביי ודאי דבריהם בעי ברכה. ספק דבריהם. פי' כמו דמאי לא בעי ברכה. פי' ולהכי מפריש ערום בלא ברכה. ופרכינן מיום טוב שני דספק הוא ומברכין עלי' ושני כי היכי דלא לזלזלו ביה. ורבא אמר רוב ע"ה מעשרין הן ומשום כך אין צריך ברכה משמע שרוצה לומר אבל ספק דבריה' בעי ברכה. הלכך הכא נמי הואיל וספיקא הוא מברכין וכש"כ הכא דאנן ספיקא דאוריית' אית לן דמספק' לן אי כר' יוסי אי כרבנן. ואני המחבר אי לאו דמסתפינא מרבותי הגאונים. הוה אמינא דהלכה כרבנן והוה בהמה לכ"ד דאמר פרק מי שהוציאוהו ר' יעקב ור' זריקא אמרו הלכה כר' עקיבה מחבירו וכר' יוסי מחבירו והיינו משמע מחבירו ולא מחביריו. ותנן סוף פרק פסולי המוקדשין בכור שנסמית עינו ושנקטעה ידו ושנשתברה רגלו ה"ז ישחט ע"פ שלשה בני הכנסת ר' יוסי אומר אפי' יש שם עשרים ושלשה אינו נשחט אלא ע"פ מומחין. ואמר רב חננאל אמר רב אין הלכה כר' יוסי. פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מ"ד ר' יוסי נמוקו עמו. פי' והלכה כמותו ואפי' במקום רבים קמ"ל. הא למדת דבמקום רבים אין הלכה כמותו. אלא כרבנן דאמרי דה"ה כבהמה לכ"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |