אור זרוע/יבום וקידושין/תרנז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אור זרוע יבום וקידושין תרנז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משפט האשה שזינתה וילדה ואמרה לכשר נבעלתי ולאחר הגירושין

מעשה ביהודי אחד שהביא בכתבו שאמו היתה מינקת בבית יהודי אחד ונתעברה הימנו וילדה והיתה אומרת לכשר נבעלתי והוא הביא עדים שקודם שנתעברה אמו ממנו זמן גדול היתה אמו בחזקת גרושה מבעלה וגם בחזקת שמת אך אין העדים מעידים שראו לא הגירושין ולא המיתה אלא קול הברה בעלמא שהיתה בחזקת פנויה ובחזקת מותרת וגם מכח אותה חזקה נשאת לבעל השני אחר המעשה ולכל זה לא חשש ה"ר יצחק הלבן זצ"ל והחמיר ואמר שמא לא דקדקו או שמא אחרי כן בא הגט לידה:

והשיב ה"ר חיים כהן זצ"ל פליאה היא בעיני על החכמה כיוצא בפרגא שלא דקדקו והניחו לעשות נישואין באשה ידועה אשת איש אם לא ידעו בבירור שהיתה בחזקת היתר או ע"י גירושין או ע"י מיתה. הרי היה לה לזאת האשה חזקת האיסור מבעלה הראשון והתיר אחרי כן הרי אותה חזקה שהיו מחזיקים בה קודם מעשה חזקה היא. ולפי ראות עיני האשה שנתגרשה בגט שאין בו זמן וזינתה יכולה שתאמר האשה כבר הייתי מגורשת בגט זה זמן גדול ואינה נהרגת ולא נאמר תביא ראיה אימת מטא גיטא לידה ולא נעמידנה על חזקתה וראי' לדבר מפני מה תקנו זמן בגיטין. ואין קשה כלום מההיא דיבמות דקאמר להצלה דידה קאתי דמשמע אי אין בו זמן אין כאן הצלה והורגין אותה זה אינו עי עך הפי' מההיא דגיטין מפני מה תקנו זמן בגיטין כדי שתהא אשה יריאה כיון שיודעת שבעל לא יוכל לחפות שהרי לא ימצא שיחתומו בלא זמן ולרמאית אין אנו חוששין כי היא תסבור בעלי לא יעשה זאת א"כ לא יתן הבעל גט מאחר שיודע שאינו יכול לסייע' והיא לא תזנה על סמיכה שתהא נאמנת לומר גרשתני. שהיא יריאה שמא לא יודה לה בעל ויאמר שקר הוא והיא אינה מעיזה ויריאה לזנות ואות' דיבמו' ה"פ תמחוק לזנות אחר נתינת הגט (ולמה). ולמה תמחוק בשלמא זמן קידושין מחקה כדי לזנות דאמר' פנויה הייתי. אלא בגט הצלה דידה הויא כדי שלא ירננו עליה. וגט שכתוב בו שבוע שנה דהוי גט כשר ואפי' תזנה בתחילת שנה ויוכל להיות שלא בא גט לידה כ"א בסוף שנה מ"מ אין לה חזקת איסור הכא נמי ל"ש מאחר שהיתה לה חזקת היתר קוד' נשואין ואין אנו יודעין מאימת התחיל היתר קודם נשואין ובתר בסוף אזלינן כרבא דאמר במי שמת הלכה כר' נתן וכרב דאמר הרי היא בוגדת ולא קשה מההיא דנגע באחד בלילה כו' דאמר במקום מציאתן ובשעת מציאתן אבל שלא במקום מציאתן לא. דחילק רב דההיא בריית' ברה"ר והרי זאת האשה אומרת מאותה שעה גרושה היא דהיא נאמנת אפי' ברוב פסולין לגבי ולד זה דהלכה כאבא שאול וכר"ג וכר"א ולא קשה כלל מפ"ק דב"מ דאמר אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידה וכתב הרב בכתבו וגם יש עדים שכמה שנים קודם לכן שלח לה בעל' גט אך אינם יודעים מתי הגיע הגט לידה או שמא לא הגיע ידעתי שכך רוצה לומר בשל תורה אין חזקת שליח עושה שליחותו כרב נחמן בעירובין ולחומרא אמרי' לקולא לא אמרי' כר' יוחנן בגיטין הדין עמו. אבל מה שהוכיח דהלכה כר"נ בעירובין ולא כרב ששת מר' יוחנן דגיטין זה אינו דהתם מודה רב ששת שאין שליח גדול מעד אחד בעלמא דהוי דבר שבערוה ואינו פחות משנים ורב ששת לא אמר אלא בתרומה שחיטה וקרבן שהשליח סובר זה סומך עלי ויאכל איסור אבל בגט איזה איסור יבוא לבעל אם השליח לא יעשה שליחותו אבל אם יש להוכיח כר"נ (מחולק) [מחולין] יש להוכיח והכא לא נפקא לן מידי מ"ש הרב אבל מזה שיבואו שני עדים ודאין האחד העיד בפני הובא לה הגט קודם המעשה לפני הקהל זמן גדול והותרה לינשא על ידו והאחד העיד שראה ביד האשה קודם מעשה גט והית' מראה לכולם ואומרת בזה נתגרשתי ולא היה אדם מכחישה אך היא עצמ' לא ידע' לקרותו אבל כל מי שראה אותו היה מודה לדבריה זה נראה בעיני הרבה עדות כי אין פחות משטרא פרסאה דמקרינן לשני עכו"ם זה שלא בפני זה ואפי' לא היה יותר כ"א זה כ"ש שיש חזקה והיא שאמרה גרושה הייתי ור' אושעיא בכתוב' ורב הונא בהמגרש סברי אפי' שלא בפניו אינה מעיזה ור' חנינא ור' יוחנן בירושלמי דכתובות ועדות האם דבר גדול לגבי ולד שהרי אסופי כ"ז שהוא בשוק אביו ואמו נאמנין עליו נאסף מן השוק צריך ב' עדים ובירושלמי קדושין אביו ואמו כשני עדים הרי לך אב לבדו אינו נאמן אם לא האם עמו עתה האם כעד אחד לגבי ולד ואפי' לר' אליעזר דאמר ודאן בספיקן אסור ולית ליה ממזר ספק יבא ולית ליה דרבא בעשרה יוחסין האם כעד אחד להכשיר הולד דהא רב אית ליה דר"א ורב סבר בירושלמי די' יוחסין דאם כעד אחד להכשיר הולד. ועל זה שאמר הרב שנראה לו הלכ' כרבא דאמר ספק ממזר כשר לבוא בקהל אינו נראה דרבא לא אמר אלא לדברי ת"ק דאמר ספיקן בודאן מותר א"כ ע"כ יש להם לדרוש דרשה אבל לר' אלעזר אינו רוצה לומר ספיקן בודאן אסור מן התורה כדמוכח בהחולץ ועוד הכא ס"ל כרב ורב כר' אלעזר ומעמיד דראב"י כר"א כי היכי דלא תקשי הלכתא אהלכתא. ומה שאומר הרב שהוא ספק ספיקא ספק מגורשת ספק אינה מגורשת את"ל אינה מגורשת שמא מעכו"ם נבעלה אינו נראה דרוב מצוין אצלה ישראל הן ומגו אין כאן מגו דאי בעי אמרה מעכו"ם היה שהרי היא טוענת טענה מעולה שהיא גרושה ומישראל דאין מגו כיוצא בזה ויותר נ"ל מיגו דאי בעי' אמרה בעלי בא עלי וזה מצוי שלפעמים הוא בא ולא יראו אותו כמו שאנו אומרים ניחוש שמא פייס בכמה מקומות ולגמלא פרחא חיישי' כ"ש הכא שלא הרגישו עד ג' חדשים לכל הפחות וזה לא דדחיק כ"כ שלא יכול ללכת ולבוא כמה פעמים זה היה נקל מכל מה שאמרה ודבר גדול אמר ברבה תוספאה דאמר אשתהי תריסר ירחי שתא והיינו מיעוט שאינו מצוי כלל ולא פסלינן הולד ועוד אני תמיה במקום שיכול לבוא כל שעה שירצה כיוצא באותן מקומות אפי' היא אומרת על העיבור שהוא ממזר אין לנו להאמינה כדאמ' פ' עשרה יוחסין ועוד עד אחד מעידה שהיא גרושה ודאי כן היתה מסתמא אותו שבא עליה לפי דבריה ידע שהיתה מותרת שהרי לא היה עובר איסור אשת איש לגבי ולד כאילו מעיד על הולד שהרי אם נשאת לאחד מעידיה והיא אומרת ברי לי כשר לכל. האב ואם בשני עדי' לגבי ולד ולד' יהושע נמי דאמר לא מפיה אנו חיין כשהארוס מודה לארוסה הולד כשר דאם ואב כשני עדים לגבי ולד. ע"כ תשובת רבינו חיים כהן זצ"ל ויצא הדבר להיתר והתירוהו כדבריו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף