אור זרוע/יבום וקידושין/תרמב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[א]
החולץ ליבמתו ה"ז לא דפסיד חלקו בנכסי אחיו שמת וחולק בשוה עם שאר אחיו ואם אביהם של מת ושל יבם חי דנכסים של אב כדתנן ביש נוחלין דאב קודם לכל יוצאי יריכו.
[ב]
הכונס את יבמתו זכה בכל נכסי אחיו המת אע"פ שאביהם של מת ושל היבם קיים ואפי' גרשה לאחר מיכן.
[ג]
והיכא שכנס את אשת אחיו דבכור כתב מורי ה"ר שמחה בר שמואל זצ"ל שנוטל פי שנים בנכסי אביו שמת לאחר היבום אבל בה"ג כתב דהוי ראוי וכן משמע בפר"ח כדברי ה"ג:
[א]
תנן בהחולץ החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין בנחלה ואם יש שם אב נכסים של אב ומפרש בגמ' דאיצטריך לאשמעינן דסד"א דהואיל שהחולץ אפסדינהו לאחיו מן היבום שנפסלה בחליצה זו על דאחין נקנסיה קמ"ל. אם יש שם אב דנכסים של אב דאמר מר האב קודם לכל יוצאי יריכו.
[ב]
הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו פירש"י ואפי' גירשה למחר. ומפרש בגמ' מ"ט יקום על שם אחיו אמר רחמנא והרי קם ר"י אומר בין ובין כך אם יש שם אב דנכסים של אב ואיפלגו בגמ' איכא למ"ד הלכה כר"י ואיכא למ"ד [אין הלכה כר"י]. וכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וקיי"ל כרבנן וליתא לדר"י וכ"פ בספר המקצועות דאב במקום יבם לא ירית היכא שיבם היבם וכ"כ בפר"ח זצ"ל הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ואמרי' מ"ט [יקום] על שם אחיו אמר רחמנא והרי קם וכן הלכה. ואע"ג שיש שם אב. המיבם יורש אחיו המת דיבם בנכסי [המת כבן המת בנכסי] המת הוא לכל מילי ואע"פ שאמ' עולא ור"י נפחא הלכת' כר"י דאמר בין כונס בין חולץ הנכסים של האב נדחו דבריהם ואין הלכה כר"י אלא כחכמים דאמרי הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו וכן הלכה עכ"ל. ויש ללמוד מלשונו ממה שכתב דיבם בנכסי המת כבן המת בנכסי המת הוא לכל מילי א"כ היכא שמת אביהם לאחר היבום הו"ל ראוי וכ"כ בה"ג דהוי ראוי ואין היבם יורש חלק בכורתו של המת.
[ג]
וכבר היה מעשה וכתב מורי ה"ר [שמחה בר] שמואל זצ"ל על היבם שיבם אשת אחיו הבכור שמת בחיי אביהם ולאחר זמן מת אביהם ובאו האחים לחלוק ותבע היבם חלק אחיו המת שיבם את אשתו והאחין טענו ראוי היה לבן נחלוק בשוה. לפי שיטת יש בכור לנחלה משמע דהוי מוחזק בנכסי האב והוי כאילו בא בהרשא' מכח אחיו המת ועומד במקומו. ורק מה שחשוב ראוי לגבי אחיו המת חשוב נמי אצלו ראוי כגון נכסי דאבא דאב' כדאמ' התם אבל נכסי אבי המת ואבי היבם הוי מוחזק ולא חשבי' ליבם כאילו הוא בן המת דליהוי לגביה נכסי אבא דאבא. דאמר אביי התם ל"ש אלא בשבח ששבחו נכסים בין מיתה ליבום אבל דבין יבום לחלוקה שקיל וההיא מיירי בנכסי האב שיש לאחיו בהם חלוקה. ומדמפליג אביי בשבח ש"מ דבגוף השדה שקיל פי שנים בנכסי האב. ודוחק הוא לדחות דההיא מיירי בשמת האב בחיי הבן שמת וזכה הבן שמת מחיים בגוף הקרקע דא"כ בשבח נמי ליזכי דקרקע דידיה אשכח מ"ש משאר נכסי המת שהשביחו לאחר מיתה דשקיל ליה יבם וקרקע זו אצל האח שמת כמו בין יבום לחלוקה דשקיל פי שנים. והא דאמר בפ' האשה שנפלו לימא אח אני יורש ואשתו אין אני קובר לא דק בלישניה דאינו (בא) [בנו] ליורשו אלא כלומ' בירושה של אחי אני זוכה וכל נכסי המת קרוי ירושה. ובפ' יש בכור נמי לענין חזרת יובל קרי ליה נמי ירושה מיהו לא מכח אחיו המת קריי' רחמנא ירושה. והא דאמר פ' החולץ מ"ט דר"י דאמר בין כך ובין כך הנכסים של אב א"ק והיה הבכור [כבכור] מה בכור אין לו בחיי האב אף יבם נמי אי מה בכור לאחר מיתה שקיל פי שנים אף יבם נמי ומשמע דלא שקיל פי שנים בנכסי האב [יש לומר דלא] שקיל וטרי כלל אנכסי האב אלא אנכסי האח שהיה היבם ראוי לירש וקדם האב וירש כבן משום דבכור קריי' רחמנא ואין לבכור בחיי האב כך לא יזכה היבם בנכסי אחיו המת בחיי אביו. וקדייק ויזכה בהם בנכסי אחיו אם הם בעין לאחר מיתת האב כמו והיה הבכור שזוכה לאחר מיתת האב בחלק הבכור' כך יחזרו נכסי האח ליבם לאחר מיתת האב ולא יהיה לאחיו חלק בהם כאילו לא זכה בהם האב מעולם. ומ"מ בנכסי האב עצמו שלא ירש מבנו יטול פי [שנים] שהרי במקומו עומד ומשני מידי יקום על שם אביו כתיב על שם אחיו כתיב וכיון שאביו ירש לאו נכסי המת הם הלכך אחיו זוכין עמו כמו בשאר נכסי האב שהיבם נוטל פי שנים והשאר נוטלין האחין. וזה לשון הירושלמי מאי טעמא דר"י והיה הבכור מקישו לבכור מה בכור אינו יורש בחיי אביו אף זה אינו יורש בחיי אביו אי מה בכור יורש לאחר מיתת אביו אף זה יורש לאחר מיתת אביו א"ר זעירא ומינה מה בכור לא ירש בשעה שהוא ראוי לירש שוב אינו יורש [אף זה כיון שלא ירש בשעה שראוי לירש שוב אינו יורש] פי' מה בכור אם מת אביו ונטלה אמו הנכסים בכתובת' ומתה אמו שוב לא תחזור לו חלק בכורה אף יבם הואיל ולא באו לו חלק הנכסים אחר מיתת אביו אלא מירושת אביו אינו נוטל כולן אלא אחיו זוכין עמו כמו בשאר נכסי האב. לפי סברתינו היה לנו כך ליישב השמועות אבל מאחר שה"ג פירשו דנכסי האב הוי ראוי ליבם ועשו אותו כאילו הוא בנו של אחיו המת לפי דבריה' מה שאומר פ' יש בכור לאיתויי נכסי אבא דאבא משום בכור נקט ליה דלגבי דיבם הוי נכסי האב כמו [נרסי אבא] דאבא דחשיב כאילו הוא בן אחיו המת. וההיא דאמר אביי לא שנו אלא בשבח כו' צ"ל כיון שלא נתברר חלקו בחייו ולא השביח בחייו הוי אצל [היבם] כמו ראוי ואינו נוטל. וההיא גמ' ירושלמי דאייתי רבי' שמואל זצ"ל גבי בנו' צלפחד י"ל דרשב"ל לא פליג אלא בא לפרש שהרי ברייתא היא בתוספתא דב"ב ובתוספת' דביכורים ולאו כל כמיניה למיפלג אברייתא ובשלהי מי שמת אמר מכח אבוה דאבא קאתינא ובמקום אב קאימנא עכ"ל מורי ה"ר שמחה. ומורי רבי' אליעזר בן רבי' יואל זצ"ל כתב ואני מחלק לפי פי' רבי' שמואל שפי' ביש נוחלין בין יבם שייבם אשת אחיו המת הבכור ובין יבם שייבם אשת אחיו פשוט אם הפי' בכור קרייה רחמנא דחשיב בכור בן אחיו המת ולפי שיטת שאר רבותי אין חילוק והוי ראוי. מפר' בכור בעלמא קרייה רחמנא א"כ לעולם הוי אף לפי שיטת רבי' שמואל זצ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |