אור זרוע/יבום וקידושין/תרלג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אור זרוע יבום וקידושין תרלג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[א]

היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהיו לה ג' חדשי' מיום מיתת בעלה ואפי' בשאינ' ראויה לילד צריכה להמתין דהלכה כר"מ כדפרי' לעיל.

[ב]

חלצו לה אחין בתוך ג' חדשים שמת בעלה צריכה להמתין ג' חדשים משמת בעלה. חלצו לה לאחר שלשה חדשים א"צ להמתין ג' חדשים משעת חליצה אלא הולכת ונישאת מיד.

[ג]

היבמה שכנסה היבם ואמר' לא נבעלתי ואין גט יוצא מתחת ידה בין בתוך שלשים בין לאחר שלשים כופין אותו ליבם ולבעול ואפי' למ"ד מצות חליצה קודמת הכא לכ"ע כופין אותו ליבם ולבעול הואיל שכבר כנסה אבל אם הגט יוצא מתחת ידה שנתן לה גט לזיקתו ואסרה ע"ע עולמית מדרבנן ואמרה תוך ל' לא נבעלתי כופין אותו לחלוץ ואפי' אמר בעלתי א"צ גט לביאתו דהיא מהימנא שלא בעל דעד תלתין יומין מוקי אנפשי' ולאחר ל' אם הוא מודה שלא בעל אפי' לאחר י"ב חודש כופין אותו שיחלוץ לה ואם הוא אומר בעלתי מבקשין ממנו שיחלוץ לה וצריכ' גט וחליצ'.

[ד]

אמרה לאחר שלשים שנבעל' והוא אומר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט וא"צ חליצה אבל צריכה גט לבד מגט הראשון שנתן לה לזיקתו.

[ה]

והיכא ששניהם מודים שלא נבעלה אפי' לאחר ל' דיה בחליצ' ואינה צריכ' גט.

[ו]

הוא אומר לאחר ל' בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי צריכ' גט לביאתו וצריכ' חליצה.

[ז]

יבמה שכנס' היבם ונפטר' צרתה ואמר' יבמה לאחר זמן לא נבעלתי צרתה לא מיתסר' בהכי מיהו אם שניהם מודים שלא בעל מסתבר' דאסיר' צרתה:

[א]

תנן היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהו לה ג' חדשים פי' מיום שמת בעלה ואסקי' בגמ' דאפי' יבוא אליהו דאמר דלא מיעבר' לא משגחינן ביה ולא מיבמינן לה.

[ב]

ת"ר יבמה שחלצו לה אחין בתוך ג' חדשים שמת בעלה צריכ' להמתין ג' חדשים משמת בעלה אחר ג' חדשים א"צ להמתין ג' חדשים פי' משעת חליצה אלא הולכת ונשאת מיד וכן הלכה.

[ג]

תנן בפ' ב"ש היבמה שאמר' תוך ל' יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים מבקשין ממנו שיחלוץ לה ובזמן שהוא מודה אפי' לאחר יב"ח כופין אותו שיחלוץ לה. פי' היבמ' שכנס' היבם ואמר' בתוך שלשים לא נבעלתי לו ליבם והוא אומר בעלתיך כופין אותו לחלוץ ופרכינן בגמ' ועד שכופין אותו לחלוץ ניכפנו לייבם אמר רב בשגיטה יוצאה מתחת ידה. פי' מתני' איירי שאמר' לו תוך ל' יום לכניס' שכנס' לא נבעלתי וגט יבמין יוצא מת"י וקס"ד גט גמור שגירש' ואומרת לו לא נבעלתי וצריכ' אני חליצה להתיר אותי לשוק והוא אומר בעלתיך ודייך בגט כדאמ' ובעלה מלמד שמגרש' בגט כיון שבא עליה כופין אותו לחלוץ דהיא נאמנת דעד תלתין יומין מוקי אינש אנפשי' מלבעול לאחר שלשים לא מוקי נפשיה והוא נאמן שבעל הלכך לא כפינן ליה מיהו מבקשין ממנו והואיל שאמרה שלא בעלה שויתה לנפש' חתיכ' דאיסורא אכולי עלמא הילכך מבקשין הימנו שיחלוץ לה. מיתיבי יבמה שאמר' תוך ל' יום לא נבעלתי בין שהוא אומר בעלתי בין שהוא אומר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר ל' יום מבקשין הימנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי צריכה גט וחליצה. פי' מדקאמר צריכה גט מכלל דאין לה גט עסקינן ואמאי קתני רישא כופין אותו לחלוץ נכפנו לייבם. א"ר אמי צריכ' חליצה עם הגט. פי' לעולם שגיטה בידה וה"ק צריכ' חליצה עם גיטה ואע"פ דקתני אמבקשין קאי וה"ק אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי דאיכא למימר כופין הואיל והוא מודה אפ"ה אין כופין דסמכי' אדיבורי' קמא הואיל ולאחר ל' הוא והא דקתני היא אומר' נבעלתי והוא אומר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט פי' דיה בגיטה שכבר קבלה. רב אשי אמר הכא גט לביאתו התם גט לזיקתו ונפסל' עליו לפיכך לא נכפינן לייבם וכיון דאמר בעלתי צריכ' גט לביאתו דיש ביאה אחר הגט והשתא מסתבר אע"פ [דקתני וה"ק אע"פ] שחזר ואמר לא בעלתי ואיכא למימר לא תבעי גט אלא חליצה אפ"ה בעיא גט הילכך רישא דקתני כופין אותו שיחלוץ לה משום שכבר נפסלה עליו שנתן לה גט לזיקתו ואפי' אמר בעלתי א"צ גט לביאתו דהיא מהימנא לומר תוך ל' שלא נבעלה לאחר ל' אם הוא מודה שלא בעל ולא אמר מעיקר' בעלתי אלא מתחיל' ועד סוף מודה שלא בעל אפי' לאחר יב"ח כופין אותו שיחלוץ לה. ובפר"ח אפי' לאחר יב"ח אם הוא אומר בעלתי צריכ' גט לביאתו ואין כופין אותו לחלוץ דהוא נאמן לאחר ל' אלא מבקשין הימנו שיחלוץ לה להתיר' הואיל ושויה נפשה חתיכה דאיסורא.

[ד]

היא אומרת [לאחר ל'] נבעלתי והוא אומר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט דלאחר ל' היא נאמנת ואינה צריכ' חליצה אבל צריכה גט לביאתו לבד מגט הראשון שנתן לה לזיקתו.

[ה]

אבל אם היו שניהם מודים מתחיל' ועד סוף שלא נבעלה אפי' לאחר שלשים א"צ גט אלא חליצה כדפירש"י הנהו שניהם מודים דאתו לקמיה דרבא פי' לאחר שלשים לכניסה ושניהם היו מודים שלא נבעלה וגט לזיקתה יוצא מתחת ידה א"ל רבא חלוצו לה ושרו לה תיגרא א"ל רב שרביא לרבא והתניא צריכ' גט וחליצה א"ל איתניא תניא פי' והצריכם גט וחליצה ופירש"י ומעיקרא אמר לא בעלתי משמע אבל אם היו מודים מתחיל' ועד סוף א"צ גט אלא חליצה אפי' לאחר שלשים וכן פי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל ופר"ח דכן הלכה.

[ו]

הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי צריכ' גט וחליצ' דלאחר שלשים הוא נאמן אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי דאיכא למימר לא תיבעי גט אפ"ה סמכינן אדיבורא [קמא] שאמר בעלתי וצריכה גט לביאתו לבד מגט הראשון שנתן לה לזיקתו וחליצה נמי בעיא דהא קאמ' דלא נבעלה.

[ז]

בעא מניה הון ברי' דרב נחמן מר"נ צרתה מהו פי' יבמה שכנסה היבם ונפטר' צרתה ואמ' יבמה לאחר זמן לא נבעלתי מהו ליאסר צרתה מפני דיבורה של זו א"ל וכי מפני שאנו כופין ומבקשין נאסרה צרה פי' מפני שאנו כופין ומבקשין לצורכה דאיהי שויתה לנפשה חתיכה דאיסורא נאסרה צרה. צרתה ודאי לא נאסר' דחזק' כונס את האש' בועל לאלתר הילכך הצרה לא מיתסרא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף