אור זרוע/יבום וקידושין/תרל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפרק אע"פ ת"ר הרי שנתנו לה בן להניק הרי זו לא תניק עמו לא בנה לא בן חבירת' פר"ח שנתנו לה להניק בשבירו' הרי זו לא תניק עמו לא בנה ולא בן חבירת' וכן הלכה. פסקה לאכול קימעא אוכלת דרבה ומסקנא א"ר ששת משלה פירש"י פסקו ליתן לה מזונות מועטין אוכלת הרבה משלה כדי שיהיה לה חלב הרבה ולא תמיתנו. ובפר"ח כתב פי' קימעא אם היה בה חולי וקשה לה לאכול הרבה והיו חוששים אם אכלה הרבה יותר ממה שהוא יפה לה שהוא דע ליונק ופסקו עמה שתאכל קימעא כדי צורכ' והיא כחוליה מצטערת אם לא תאכל דרכה כתאוות'. אינה חייבת לעשות כמו שפסקו עמה אלא שאם פסקו מזונות עמה כפי צורכה אין לה לתבוע אותם ממה שהיא מתאוה אלא שהיא אוכלת משלה ואע"פ שמוסיף חוליה (פסק' קימעא ועתה אינם מספיקים אלא מעט ורוצה עכשיו יותר ואוכלת הרבה משלה) עכ"ל פר"ח. ת"ר נתנו [לה] להניק לא תאכל עמו דברים הרעים לחלב א"ר כהנא כגון כשות וחזיז פי' עשבים של זרע תבוא' דגים קטנים מלוחים ואדמה אביי אמר אפי' קרא וחבושה פי' קורייני"ץ רב פפא אמר קורא פי' רך הגדל על הדקל מה שנוסף על הענף בשנה זו. וכופרא פי' תמרים קטנים בקטנותם רב אשי אמר אפי' כמכא פי' כותח והרסנ' פי' דגים מטוגנים בחומץ וציר שלהן. מנייהו פסקי חלב' יש מהם בדברים הללו שפוסקין חלב האשה ומנייהו עבדי חלבא פי' ויש מרס שאינן מפסיקין אלא עוכרין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |