אור זרוע/טריפות/תלז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ת"ר ממשמע שנאמר אכול את שיש לו שומע אני לא תאכל את שאין לו וממשמע שנא' לא תאכל את שאין לו שומע אני אכול את שיש לו למה נשנו לעבור עליו בעשה ולא תעש'. את זה תאכלו מכל אשר במים כו' מה ת"ל הא מאותם תאכלו דסיפא דקרא נפקא התירא ביש לו ואיסור עשה באין לו תאכלו קמא למאי אתא. הואיל והתיר הכתוב שרץ דמים בלא סימני טהרה בשני מקראות אחד סתום ואחד מפורש כדמפרש לקמן והוה אמינא ילמוד סתום מן המפורש מה כשהתיר במפורש לא התיר בלא סנפיר וקשקשת אלא שקצים הגדילים במים שבכלים כגון תולעים שבהם. ולקמן מפרש מנ"ל דמשתרו. אף כשהתיר בסתם לא התיר אלא בכלים. אבל שאר מימות כגון חריצין ונעיצין שהן נובעין ודומים לימים ונחלים האמורים בפרשה או בורות שיחין ומערות שאינן דומין להן שאינן נובעין לא התיר בהן בלא סנפיר [וקשקשת] מנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע מלשתות עם התולעים הואיל ואין דומין לימים ונחלים שהסימני' אמורים בהן ת"ל תאכלו מכל אשר במים [כו'] הלכך אתרבו ימים ונחלים חריצין ונעיצין לאיסורא בלא סנפיר וקשקשת. בורו' שיחין ומערו' הן עצורין בכלים ואין להם מוצא ובא. חריצין ארוכין וקצרים נעיצין רחבים כמו אותם שעושים לביברי דגים ואין עצורין בכלים ויש להם מוצא ובא. אמר רב הונא לא לישפי אינש שיכרא של תמרים שמצוין בו תולעים בציבתא באורתא. שכן דרך שמסננין אותו דרך קשין ועצים דקין. ולא לישפי לי' הכי באורתא מ"ט דלמא פריש התולעת באורתא על הקשין ועצים ולא יראנה ומשם תפול לכלי ומחר כשיראנ' יהי' סבור שלא יצאת מן השבר לקשין ותולעת המים שבכלים מותרת כדאמרן וקא עבר משום שרץ השורץ על הארץ. אבל בחביתא אע"ג דפירשה לדופני כלי היינו רביתי' וכמי שלא פירשה מן המים היא. א"ל רב חסדא לרב הונא תניא דמסייע לך את נבלתם תשקצו לרבות יבחושין שסיננן כמין יתושין דקין שנמצאין במרתפות של יין: אמר שמואל קישות שהתליע באיבה בעודה מחוברת שרץ הארץ היא ואסורה התולעת לאכול דכיון דמתהלכת בתוך הקישות והיא מחוברת בקרקע הויא כמהלכת ע"ג קרקע וקרינא בי' השרץ השורץ על הארץ אבל התליע לאחר מיכן מותרת עד שתצא לאויר. לימא מסייע לי' דתני חדא על הארץ להוציא את הזיזין שבעדשים. דמותרין דלאו על הארץ שורצים אלא בתוך העדשים. ואת היתושין שבכליסין. מין קיטנית הוא. ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות. ותניא אידך כל השרץ השורץ לרבות תולעים שבעקרי זיתים ושבעיקרי תמרים. מאי לאו אידי ואידי בפרי שהתליעו זיתים ותמרים מעצמן והא דהתליע באיבה אסירי והא דלא התליע באיבה דשרו וסייעת' דשמואל. לא אידי ואידי באיבה ולא קשיא הא דהתליע פירי. ואפילו באיבה שרי דכל כמה דלא נפקא באויר לאו שרץ על הארץ הוא. והא דהתליע אילנא גופא שרץ הארץ הוא ואסיר ולא תסייע לשמואל. דיקא נמי דקתני לרבות תולעים שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים ש"מ. כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק הוא הנקר' שירליאון מפרי"ש שרבינו שלמה זצ"ל פסק לעיל בפרקין כשמואל מדאמר ר"פ לעיל ש"מ מדרב הונא הא דאמר שמואל קישות שהתליע באיבה כו' מדאתי למשרי תמרי דכדא לבתר תריסר ירחי שתא ש"מ דאליב' דהלכת' קאמר הכי וכן פוסקות שאלתות דרב אחאי וה"ג ורבי' יב"א עכ"ל. ואני המחבר בפירושים שלפני לא מצאתי האי פיסקא ומורי רבינו אבי העזרי כתב שרבינו שלמה בתשובותיו ורבינו יב"א פסקו דלית הלכתא כשמואל וכתב נמי ששאר רבותיו וה"ג ושאלתות דרב אחאי פ' ויהי ביום השמיני פ' שהלכה כשמואל. ור"ת פוסק דלית הלכתא כשמואל דקיי"ל בהאי דיקא נמי דאתא לאפוקי מדשמואל והוי תיובתא דידי' ואסיק תלמודא קישות שהתליע באיבה שריא. ולדברי רבותינו שפוסקין בשמואל י"ל דלא הוי תיובתא שיאמר דלאו דוקא נקט עיקרי דה"ה זיתים עצמן והאי דנקט עיקרי לפרושי דבמחובר מיירי דאי הוה תני שבזיתים ושבתמרים הוי משמע אפי' תלושין. בעי רב יוסף פירשה מתוך הפרי לארץ ולא ריחשה שמתה מיד בנפילתה מהו מי אמרינן כיון דלא הלכה לאו שורץ על הארץ היא. א"ד לא בעינן שריצה. שורץ. היינו רוחש ומנענע. מקצתה [מהו] מי הוי ככולה א"ד בעינן כולה לאויר העולם מהו שפירש' מן הפרי וקודם שהגיע לארץ קלטה בפיו מהו לבולעה תיקו. בעי רב אשי פירשה לגג תמרה מהו. שפירשה מתוכה לגבה מי אמרי' היינו רביתי' או דילמא בשורץ ע"ג דבר אחר. גג גרעיניתה מהו כל התולעים מגרעין הפירי הם גדלין. מתמרה לתמרה ולא שרץ על גגה אלא מזו לזו מהו תיקו. ונראין דברי רבותינו הפוסקין דלית הלכתא כשמואל בסתמא דתלמוד' דמסיק דיקא נמי ומסיק ש"מ ולא דחי לה תלמודא כדפרי' ש"מ דס"ל לתלמוד' דהכי עיקר הלכך ליתא לדשמואל ולא אסירי אלא תולעי' שבעיקר האילן ולא תולעים שבפירות ולא זיזין שבעדשים ויתושין שבכליסין ותולעים שבתמרים ושבגרוגרות. וכן כתב מורי רבינו אבי העזרי דהכי הלכתא ובלבד שלא יהא הפירי או הקטנית נקוב לחוץ דאז הוה אסור משום השרץ השורץ על הארץ. והא דאיבעיא לן פירשה לגג גרעיניתה מהו היינו לשמואל ואנו לא קיי"ל כוותיה. וכן פסק רבי' אליעזר ממיץ וכתב דאף לדבריהם אם נמצאו התולעים בתוך השומר של קטנית. הקליפה החיצונה הארוכה הנופלת ע"י דישה אסורה דכיון דסופו להקשות הוי כמין אילן דגרסי' בפ' כיצד מברכין קורא רב יהודה אמר בפה"א ושמואל אמר שהכל נהי' בדברו דכיון דסופו להקשות לאו פירא הוא ומסקי' התם דהלכתא כשמואל. הלכך לפי פסק זה תולעים שבפירות וקטניות אפי' בישלם אין צריך לשער בששים אבל אם ניקבו לחוץ צריך לשער בששים. אמר רב שישי ברי' דרב אידי קוקאני אסירי דהיינו תולעים שבכבד ושבריאה מ"ט מעלמא גבלין כלומר מעלמא אתו שבלעתן הבהמה עם האוכלין ותחלתן שרצו על הארץ מתקיף לה רב אשי א"כ לשתכחו דרך בית הרעי והלכתא קוקאני אסירי מ"ט מינם נאים ועיילין לה באוסיא כשהבהמה ישינה נכנסין בחוטמה ומשם לקנה ולריאה ולכבד הלכך לא משתכחי דרך בית הרעי. והקשה ר"ת אי בפי' רבינו שלמה דקוקאני היינו תולעים שבכבד ושבריאה אמאי צריך למיסרינהו מטעמ' דמעלמ' קאתו ולאידך לישנא היכי שרי להו הא איכא למסרינהו כדתניא ואת נבלתם תשקצו לרבות הדורנים שבבהמה. ונראה לר"ת כדפי' ר"ח קוקאני הם תולעי' הגדילי' בדגים והנהו שרו אי גבלי מיני' כדמסקינן בסמוך והכי משמע לישנא דעיילי לי' באוסיה דלשון אוסיה שייך בדגים כדאמ' באגדה דהמוכר את הספינה אבל תולעים בכוורי ברור הוא לנו דמינייהו גבלי ולכך שרו ורבינא אכיל להו הלכך תולעים שנמצאו בגוף הדגים שריין ושנמצאו בחוטמן ובמעיהם אסירי מיהו איני יודע מאי דאמר לשתכחו בית הרעי מאי בית הרעי שייך בדגים מיהו תולעים שנמצאו בכבד ובריאה אסירי לכ"ע: מורנא דבישרא אסירי דכוורי שרי. פי' תולעים שהתליעו בבשר אסורין ותולעים שהתליעו בדגים מותרין אמר לה רבינא לאמי' אבלעי לי תולעים דכוורי בתוך הדגים שלא אראה אותם ואקוץ בם ואנא איכול איתיביה רב משרשיא ברי' דרב אחא (בר נפחא) לרבינא מאי שנא מהא דתניא את נבלתם תשקצו לרבות דרנים שבהמה פי' תולעים הנמצאים בין עור לבשר כשמפשיטין את הבהמה אמרי בהמה בת שחיטה היא אתי' שחיטה ושריא לה ואלו שגדלו בתוכה עד שלא נשחטה באו מאיסור אבר מן החי ושחיטת בהמה לא מהניא לדידהו שהרי יש להם חיות לעצמן ובאיסוריהן קיימו אבל דגים דלאו בני שחיטה נינהו ובאסיפה בעלמא אשתרו והני כי גבלין בהתירא גבלין. והא דאסרינן תולעים שהתליעו בבשר היינו דוקא שהתליעו מחיים וקודם שחיטה אבל תולעים שהתליעו בבשר לאחר שחיטה כתב מורי רבינו אב"י העזר"י דמותרין דאין בהם לא משום אבר מן החי ולא משום השרץ השורץ על הארץ דדיינינן לנולד כמוליד והכא הבשר המולידן אין בו בשעת לידה משום אבר מן החי וכש"כ הנמצאים בבשר דגים אפילו פירשו לגמרי שהמוליד אע"פ שהוליד ע"ג הארץ מותר. ותולעים שבגבינה כתב רבינו אליעזר בר נתן זצ"ל דאסורין. ומורי רבי' אב"י העזר"י כתב בשם רבי' יואל אביו דמותרין ואפי' פירשו לגמרי ורבי' (שלמה) [שמואל] בר נטרונאי זצ"ל נמי מתיר שבדגים אפי' פירשו לגג הדג. בבשר המתליעת מחמת החום (אבל) [אפילו] לגג החתיכה וכן שבגבינה אפי' פירשו לגג הגבינה דהיינו [רביתייהו] ולא דמי לפירשה לגג תמרה דאין דרכו להיות אלא בגרעין. אבל ודאי אם פירשו לגמרי נאסרו. ומורי רבינו אב"י העזר"י מתיר אפילו פירשו לגמרי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |