אור זרוע/טריפות/תיד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' הכרס הפנימי שניקב או שנקרע רוב החיצון ר' יהודה אומר בגדולה טפח ובקטנ' ברובה. אמר רב יהודה אמר רב העיד נתן בר שילא דיש טבחייא בצפורי לפני ר' (שמעון) משום ר' נתן איזהי כרס הפנימי סניא דיבי והוא עשוי ככיס וסתום (אותו בתוכו) [בראשו] לשון סניא דיבי לפי שהוא מאוס ובחוש ואפי' זאבים שונאים לו וכל שאר הכרס קרוי חיצון ושיעורו ברוב. ל"א סניא דיבי מן הפנצ"א עצמה היא מקום שמנקבים הטבחים הכרס ומוציאין הפרש מקום שהסנוי זב. ופי' רבינו שלמה הראשון נראה עיקר. ר' (שמעון בר אבא) [ישמעאל] אמר איסטומכא דכרסא ר' אסי אמר ר' יוחנן מקום צר יש בכרס שהוא קרוי כרס הפנימי וכל שאר הכרס קרוי חיצונה. ואיני יודע איזו היא. אמר רב נחמן בר יצחק נפל כריסא בבירא הואיל ואינך יודע היכן הוא לא פרשתה ולא כלום. רב אחא ברי' דרב אויא אמר אני אפרש אותו מקום צר. מן המיצר ולמטה ממקום שהכרס הולך ומיצר לצד הוושט הוא קרוי פנימי מפני שנחבא בדופני חזה ולמטה כשהבהמ' תלוי'. ר' יעקב בר נחמני אמר שמואל מקום שאין בו מילת. מקום יש בכרס חלק שאין שם אותו צמר שגוררין ברותחין מן הכרס. רבינא אמר גניבא משמי' דרב טפח סמוך לוושט בכרס זהו כרס הפנימי. אמרי במערבא משמי' דר' יוסי בר חנינא (אמרי) כל הכרס כלו זהו הכרס הפנימי. ואיזהו כרס החיצונ' בשר החופ' את רוב [הכרס] זהו קרום עב העובר על כל החלל וקורין אותו טינפ"א וישנו מן החזה עד הידיכיים והכרס שקורין פנצ"ה מיעוטו נחבא בצלעות החזה ורובו תחת אותו קרום ורוב החיצון דקתני במתני' רואין במה יש מן הקרום כנגד אותו רוב הכרס ואם נקרע שם רובו מה שיש שם מן הקרום רבה בר רב הונא אמר מפרעתא מאי מפרעתא א"ר אויא היכי דפרעי טבחי צד [הכרס הרואה את] הקרקע הנראה מיד כשפותחין את הבהמ' להוציא בני מעים בנהרדעא עבדי כרבה בר הונא. א"ל רב אשי לאמימר כל הני שמעתתא מאי א"ל כולהו בדרב' בר רב הונא שייכו. סניא דיבי אסטמוכא ומקום שאין בו מילת. כולן באותו צד עומדין או למעל' או למטה וכי טרפת לה לכל אותו צד בנקב משהו הנמצא בו מקיימת לכולהו. דר' אסי דאמר לעיל ואיני יודע איזהו. מאי. אמריתו עלה הא איכא לספוקי בכל הכרס. א"ל כבר פירשה רב אחא ברי' דרב אויא דהיינו מן המצר ולמטה וההיא כנגד מפרעתא הוא ודר' אבינא [דאמר כרס הפנימי בוושט הוא. ורבני מערבא דאמרי כל הכרס כולו קרוי] פנימי ונידון בנקב משהו מאי א"ל הני ודאי פליגי. פי' רבי' שלמה וכיון דלא אפסיק הלכתא אנן עבדינן לחומרא בכל הכרס בנקב משהו בבני מערבא ומיהו כל הנך טריפות לא טרחי' למבדק בתרייהו כמה דלא משתבחן אזלינן בתר רובא כדנפק' לן בפ"ק מהאלי' תמימה ומקראי טובא ובסירכי הריאה משום דשכיחן בדקינן אבתרייהו עכ"ל ופר"ח פסק הלכתא כאמימר דהוא בתראה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |