אור זרוע/בכורות/תקד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' בית שמאי אומרים לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור בעל מום. שאם זימן כהן אורח ישראל על הכבוד בעל מום לא יאכל עמו. ובית הלל מתירין אפי' עכו"ם. מתניתין דקתני דב"ה שרי עכו"ם באכילת בכור בעל מום מני ר' עקיבה היא דתניא בכור אין נמנין עליו אלא חבור' שכולה כהנים דברי ב"ש וב"ה אומרי' אפי' זרים ר' עקיבה מתיר בשם ב"ה אפי' עכו"ם מ"ט דב"ש דכתי' בויקח קרח ובשרם יהי' לך כחזה התנופה וכשוק הימין מה התם כהנים אין ישראל לא אף הכא כהנים אין ישראל לא וב"ה ה"מ תם אבל בע"מ כתי' בפרש' ראה כי יהי' בו מום פסח או עור כל מום רע וגו' בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו מה טמא שאינו אוכל בקדשים קלים שלמים מעשר ופסח אוכל בבכור זר שאוכל בקדשים קלים אינו דין שאוכל [בבכור] איכא למפרך מה לטמא שכן הותר מכללו בעבודת צבור. וב"ה אטו בעבודה קאמרי' באכילה קאמרי'. ובאכילה זר עדיף מטמא. ור' עקיבה דאמר דב"ה מתירין אפי' עכו"ם מ"ט דכתיכ כצבי וכאיל מה צבי ואיל אפי' עכו"ם אף בכור נמי אפי' עכו"ם. ואידך. ת"ק דר' עקיבה אליבי' דב"ה דאסר להאכילו לעכו"ם אמר לך תלתא צבי וא"ל כתיבי בפ' ראה חד כדר' יצחק וכדר' אושעיא. כתב רבינו שלמה זצ"ל לא נתפרש היכן הם. ורבינו תם זצ"ל פי' דהיינו דפ' אלו הן הלוקין דא"ר אושעיא המרביע בשור פסולי המוקדשין לוקה. ואמר ר' יצחק המנהיג בשור פסולי המוקדשין לוקה גוף אחד הוא ועשהו הכתוב כשני גופין שהשור בפ"ע נחשב בצבי ובאיל. והיינו שני מינין. וחד לכדר' אלעזר הקפר בפ"ב דשחיטת חולין דתניא ר' אלעזר הקפר אומר מה ת"ל אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וכי מה למדנו מצבי ואיל מעתה ה"ז בא ללמד ונמצא למד מקיש צבי ואיל לפסולי המוקדשין מה פסולי המוקדשין בשחיטה אף צבי ואיל בשחיטה ועוף אין לו שחיטה מדברי תורה אלא מדברי סופרים. ואידך מה צבי ואיל פטורין מן הבכורה אף פסולי המוקדשין פטורין מן הבכורה. שאל החבר ר' שמואל את רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל. אם מותר בכור בעל מום להאכיל לעכו"ם כמתניתין או אסור כב"ה דברייתא כת"ק דר' עקיבה. והשיב לו דהלכה כמתניתין דקיי"ל בהחולץ סתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם דמתני' וכש"כ סתם השנוי בלשון ב"ה דעדיף טפי מסתמא אחרינא כדאמ' פ' מי שהחשיך מאי אולמי' האי סתמא מהאי סתמא משום דקתני לה בלשון ב"ה. ודלמא לית לי' דר' אלעזר הקפר דמוקי חד מתלתא צבי ואיל לשחיטה דחיה ולמעוטי עוף דאין לו שחיטה מד"ת אלא לדר' עקיבה הוא דאתא להתיר בכור בע"מ באכילה לעכו"ם. ואנן ס"ל דיש שחיטה לעוף מן התורה כסתמא דמתני' דפ' חטאת העוף בזבחים דתנן מלק בסכין מטמאה בבית הבליעה וכסתמא דתלמודא דפ' העור והרוטב דפריך נבילה נמי אשתרי מליקת עולת העוף לגבוה. וכן בה"ג בפ' כיסוי הדם כתב מאן דבעי למשחט עופא או חיותא דבעי לי' לדמא ולא בעי למירל מינה כיון דאי בעי למיכל שרי למיכל מינה מבעי' לי' לכסויי דתניא השוחט וצריך לדם חייב לכסות. כיצד הוא עושה או נוחרו או עוקרו. משמע דס"ל דבנחירת עוף לא בעי כסוי אלמא דסבר יש שחיטה לעוף מן התורה. וההיא דפ' מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו דתנן האיש מדיר את בנו לנזיר. וארשב"ל א"ר יוסי בר חנינא כדי לחנכו במצות ופרכי' בשלמא לר' יוחנן דאמר הלכה היא בנזיד אהכי כי מיטמא מייתי קרבן צפורים ואכיל כהן מליקה אלא לר' יוסי בר חנינא דאמר רשב"ל הא קא אכיל נבילה קסבר ר' יוסי ב"ר חנינא אין שחיטה לעוף מן התורה. אומר רבינו יצחק דאין להביא ראי' משם שתהא דרש דר' אלעזר הקפר עיקר דההיא דר' יוסי בר חנינא שאמר רשב"ל משמו כדי לחנכו במצות אין זה אמורא אלא תנא כדמוכח ההיא סוגיא דפריך ומי סבר ריב"ח הכי והתניא ריב"ח אומר כו'. ואפי' תמצא לומר דקיי"ל כר"א הקפר אתי שפיר דפסק כב"ה דמתני' וכר' עקיבה דאינהו נמי מצו סברי כוותי' ואע"ג דתלתא צבי ואיל כתיבי חד לכדר' יצחק ור' אושעיא וחד לכדר"א הקפר וחד לפטורי פסולי המוקדשין מבכורה אכתי אייתר לי' איל בההיא דמיתוקם לכדר"א הקפר דבההיא דר' יצחק ור' אושעיא אצטריך תרווייהו צבי ואיל לשני גופין ובההי' דפטור בכורה אצטריך למתנות דהוה מפליגו להו מבכורה מאך משום דשוים בכל כדאמ' פ"ב לעיל אבל בההיא דר' אלעזר בצבי לחודיה סגי לי'. ואי מוקמת איל למשרי לעכו"ם אתי שפיר אבל לב"ה דברייתא צריך לדחוק דאגב' אחריני דכתיב בהו צבי ואיל כתב נמי בהאי צבי ואיל. ועוד דמצבי ואיל דדרשי' מיניה פטור בכור מצינו שפיר למדרש מיני' להתיר לעכו"ם דהא התרה דחלב הוה גמרי' לעיל פ"ב אי לאו דאמעוט מאך וכן היתר שחיטת אותו ואת בנו. ודבר פשוט הוא לתלמוד ללמוד כל דבר מצבי ואיל. דאין היקש למחצה כדאמ' לעיל ספ"ק מי זוטר מאי דכתיב בהו צבי ואיל מה צבי ואיל אין פודין בהן אף פסולי המוקדשין אין פודין בהן והא דמסיק ואידך תלתא צבי ואיל כתיבי לא בא להוכיח שלא נוכל לדרוש היתר אכיל' מכצבי וכאיל דהא אע"ג דאתי לפטור בכורה שפיר נפק' לן מיני' להתיר לעכו"ם כדפרי' אלא בא לפרש שאע"פ שאינו דורש היתר אכילת עכו"ם לא קשי' לך למאי אכתבו שלשה צבי ואיל דלא תימא לר' עקיבה אליב' דב"ה דשרי להאכיל לעכו"ם אתי שפיר טפי דנכתבו שלשה צבי ואיל אלא לכ"ע אתי שפיר דלכ"ע איכא לאוקמינהו לכולהו. ואומר רבינו יצחק זצ"ל שה"ג מסייעות אותו כי פסקו שחלב מותר להאכילו לעכו"ם מטעם דאתקש פסולי המוקדשין לצבי ואיל א"כ סביר' להו שהכשר מותר להאכילו לעכו"ם מן התורה מטעמי' דר' עקיבה דבצבי ובאיל. ומה שאסרו להאכיל בשר לעכו"ם מדרבנן אין נראה לו לרבינו יצחק זצ"ל דלא מצינו שום תנא שאומר כן. וגם מה שמשמע מתוך דבריהם שמה שאוסרין (בה) [ב"ה] דברייתא זהו מדרבנן והלכה כמותם. אין נראה לו דכב"ה דמתני' קיי"ל כדפרי'. הרי פירשנו שפסק רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל ככ"ה דמתני' דבכור בע"מ מותר להאכילו לעכו"ם וכר' עקיב' דדריש אליבא דב"ה מה צבי ואיל אפי' עכו"ם אף בכור נמי אפי' עכו"ם. ופי' רבינו יצחק דאין מקיש בכור לצבי ואיל להתירו לעכו"ם אלא דוקא הנאכל לישראל אבל את שאינו נאכל לישראל כגון נבילה וטריפה לא ואתי' לי' שפיר בהכי הא דפריך רבינו אפרים זצ"ל דר' עקיבה אדר' עקיב'. דהכא שרי לי' ר' עקיב' לעכו"ם. ובפ' טבול יום א"ר עקיב' המפשיט את העור ונמצא טריפה יאותו הכהנים בעורו. משמע אבל בבשרו אל יאותו אפי' להאכילו לעכו"ם ולכלבי'. והשתא אתי שפיר דנבילה וטריפה הואיל ולא חזי לי' לישראל לא הקשו לצבי ואיל. ותנן לעיל פ' הלוקח בהמה ראב"י אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם ה"ז תקבר ולא שרינן ליתן לכלב מידי דהוה עכו"ם. ותנן בפ' עד כמה מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט ה"ז יקבר ולא שרינן ליתן לעכו"ם ולקמן בפרקין תנן השוחט את הבכור ונודע שלא הראהו לחכם יקבר ותנן בפ' בהמה המקשה בהמה המקשה לילד מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים יצא רובו ה"ז יקבר בכולהו תנינן יקבר ולא תנינן יתננו לעכו"ם דהואיל ואינו נאכל לישראל לא הוקש לצבי ואיל. ומתוך כך נסתפק החבר ר' שמואל על חלבו של בכור אם מותר להאכילו לעכו"ם כי שמא כמו כן אסור להאכיל חלבו לעכו"ם ולא מקשינן לצבי ואיל כיון שאינו נאכל לישראל א"ד אפי' לב"ה דאסרי להאכיל בשרו לעכו"ם הכא יתירו דאינו בר אכילה כלל כיון שגם בבהמות חולין כשירה אינו בר אכילה לישראל. ושאל לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל. והשיב לו דודאי לר' עקיבה מותר להאכיל חלבו לעכו"ם כמו בשרו כיון שגם בפסולי המוקדשין הי' מותר לעכו"ם מכצכי וכאיל. אי לאו מיעוטא כדאמ' לעיל בפ"ב אי מה צבי ואיל חלבו לעכו"ם מותר אף פסולי המוקדשין חלבו מותר ת"ל אך חלק. ואפי' לב"ה דברייתא נראה לו שמותר מטעם שאינו בר אכילה לישראל. וראי' מריש פרקין גבי מעשר בהמה מבליעו בעורו בחלבו בגידו ובקרניו שאע"פ שמעשר בהמה בעצמו אינו נמכר חלבו נמכר וחשיב כבשר. ה"נ אע"פ שבשרו אסור לעכו"ם חלבו מותר. ת"ר בכור בע"מ אין מאכילין אותו לנרות. וב"ה אומרים מאכילין אותו הלכך בכור בע"מ מאכילין אותו לנדות ומאכיל בשרו וחלבו לעכו"ם. עוד שלח לו החבר ר' שמואל לרבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל מה יעשה בעור בכור אם ימצא טריפה בבני מעים כי כמדומה אני שראיתי בפי' רבינו שלמה זצ"ל בפ' טבול יום והלכתא כחכמים בשר בשריפה ועור בקבורה ופליג על ר' יוהנן דפסיק לעיל כר' עקיבה. ולכאורה נראה דלא פליג. והשיב לו רבינו יצחק זצ"ל סברתך לא ידעתי האיך תאמר דלא פליג בין לפי מה שכתבת בשר בשריפה ועור בקבורה בין לפי מה שכתו' בספרים בשר בקבורה ועור בשריפה וגם טעם לחכמים לחלק בין עור לבשר לא ידעתי. ובסדר קדשים של ר"ת זצ"ל עיינתי וראיתי שכתוב בו הלכתא כחכמים ועשה לו קרניים לשמשו שלא לגרוס רק הלכתא כחכמים. ופירושים אין בידי. ומתוך דכתוב בספרים והלכתא כחכמים אין בידי רק לאסור ולהטעין שניהם קבורה אפילו הופשט העור קודם זריקה וכש"כ אם לא הופשט כי לא ידעתי למה בשריפה בעל מום בגבולין בין עור בין בשר. יצחק ב"ר שמואל זלה"ה: ת"ר אין מרגילין בבשר ביום טוב. להפשיט דרך דרגלים כל העור לעשות ממנו מפוח לנפחים או למוכרי דבש שנותנים אותו בעורות כבשים המופשטים שלמים. ולא בבכור ואפי' בעל מום ולא בפסולי המוקדשין אע"פ שנפדו ושחטו לאכילה. בשלמא יום טוב דקא טרח טרחא דלא חזי לי' ביו"ט אלא בכור מאן תנא אמר רב חסדא ב"ש היא דאמרי אין מאכילין אותו לנדות דבכור בע"מ בקדושתי' קאי אפי' לאחר שחיטה כתם וכי היכא דבתם אין מרגילין ה"נ בבע"מ אבל ב"ה דאמרי מאכילין אותו לנדות ולא בקדושתי' קאי ה"נ דמרגילין בו הלכך כששחט בכור בע"מ מותר להפשיט דרך הרגלים כל העור שלם ולעשות ממנו מפוח לנפחים או למוכרי דבש או לכל ענייני תשמיש שירצה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |