אור זרוע/בכורות/תצד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' ר' יוסי בן משולם אומר השוחט את הבכור עושה מקו' לקופץ מכן ומיכן. מפנה את השיער ביד לכאן ולכאן למקום חתך הסכין משום חלדה ותולש את השער ולא אמרי' גוזז את הבכור. ובלבד שלא יזיזנו ממקומו אלא מסובך עם הצמר מיכן ומיכן. וכן תולש את השער לראות את מקום המום להראות לחכם. וקשה לפרש"י זצ"ל שפי' מטעם חלדה דא"כ ה"ל למנקט סכין דאיכא למיחש טפי לחלדה. ועוד דבעי' היא בפ"ב דחולין תחת הצמר מסובך מהו ולא אפשיט לי'. אלא יש לפרש דנקט קופץ משום עשיית מקום טפי מסכין וצריכה מקום גדול כדי שיהא נוח לשחוט ולחתוך ומטעם זה נמי נקט בכור ולא סתם קדשים לפי שהקדשים נשחטים בעזרה ויש שם סכינים (וכן צריך) [ואין צריכים] עשיית מקום. ועוד י"ל דנקט בכור לפי שנוהג בזמן הזה ודרך להיות צמדו גדול מתוך שצריך להשהותו עד שיפול בו מום כדתנן בפ' כל פסולי המקדשין מעשה בזכר של רחלים זקן ושערו מדולדל וצריך לעשות מקום טפי מגדיים קטנים. אמר רב הלכה כר' יוסי בן המשולם ואוקמינא דסבר רב דבר שאין מתכוין אסור כגון הכא שאין מתכוין לתלוש אלא מפנהו ומושבו אילך ואילך אם נתלש נתלש ולהכי אמר רב הלכה כר"י בבכור דתולש לאו היינו גוזז. ובי"ט ה"ט דשרי בבהמת חולין דה"ל עוקר דבר מגידולו כלאחר יד דאין דרך מכל מקום לתלוש שיער צמר אלא לגוז. ופרכי' ותולש לאו היינו גוזז והתניא התולש את הכנף. שתולש נוצה גדולה מן [כנף] העוף ומכל מקום. והקוטמו. לאחר שתולשו קוטם ראשו. והמורטו שמחליקה מן הצדדין ומורט מן הקנה את השער. חייב שלש חטאות. ואמר רשב"ל תולש חייב משום גוזז קוטם חייב משום מחתך. מורט חייב משום ממחק שאני כנף דהיינו אורחי'. והשתא דאוקימנ' דסבר רב דבר שאין מתכוין אסור כמתכוין והיינו טעמא דשרי משום דתולש לאו היינו גוזז. תולש דמשנתינו גבי בכור ממש תולש במתכוין ואפ"ה שרי. דתולש לאו היינו גוזז ובהמת חולין בי"ט לכתחלה שוחט דה"ל עוקר דבר מגידולו כלאחר יד. דאין דרך לתלוש שיער צמר אלא לגוז אבל אם בא לשחוט עוף בי"ט אסור לו לתלוש דהיינו גוזז מפני שדרכו בתלישה. וגם אין להתיר שיהא מפנה הנוצות ביד לכאן ולכאן ואם נתלש נתלש שהרי דבר שאין מתכוין אסור. מיהו אנו קיי"ל כר' שמעון דדבר שאין מתכוין מותר דפ' י"ט במס' ביצה ר' יהודה אומר אין מקדרין את הבהמה ביום טוב מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין. וחכמים אומרים אין מקדרין אף אין מקרצפין ואמרינן בגמרא ת"ר איזהו קידור ואיזהו קירצוף קידור קטנים ועושין חבורה קירצוף גדולים ואין עושין חבורה ושלש מחלוקת בדבר. ר' יהודה סבר דבר שאין מתכוין אסור מיהו קידור קטנים ועושין חבורה קירצוף גדולים אין עושין חבורה. ורבנן סברי דבר שאין מתכוין אסור וגזרינן קירצוף אטו קידור ורבי אלעזר בן עזרי' סבר בין קידור בין קירצוף שרי. אמר רבא אמר רב נחמן אמר שמואל ואמרי לה אמר רב נחמן לחודי' הלכה כר' שמעון דדבר שאין מתכוין מותר שהרי רבי אלעזר בן עזרי' מודה לו. א"ל רבא לרב נחמן ולימא מר הלכה כר' יהודה שהרי חכמים מודים לו א"ל אנא כר' שמעון סביר' לי. ועוד שר' אלעזר בן עזרי' מודה לו. ופסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל דהכי הלכתא ואמרי' נמי בפרק כירה אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב לבר מהני תלת דעביד כשמואל מתירין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כר' שמעון בגרירה. הלכך לדידן דקיי"ל דדבר שאין מתכוין מותר אם בא לשחוט עוף מותר לו שיהא מפנה הנוצות ביד במקום שחיטה לכאן ולכאן ואם נתלש נתלש ואינו חושש דדבר שאין מתכוין מותר ואין כאן פסיק רישא אבל לתלוש ודאי אסור כדפרי'. ואמרי' בירושלמי עוף שאין לו גיזה תלישתו היינו גיזתו. והרב רבינו יהודה משפירא זצ"ל היה מתיר ביו"ט לתלוש בית השחיטה כדי שלא יקלקל העוף בשחיטה ואין לסמוך על זה אלא ודאי אסור וכן היה רבינו אליעזר ממיץ אוסר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |