אור זרוע/בהמה המקשה/תכח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני נקב הקורקבן ניקבו הדקין נפלה לאור ונחמרו בני מעי' שנשתנה מראיתן מחמת האור אם ירוקין פסולין ואם אדומין כשירים. כתב מורי רבינו אב"י העזר"י דה"ה האי טריפות שייך בבהמה אם אירע כך. אלא תנא העוף משום דשכיח דנפיל לאור. וכן כתב רבינו יהודה ב"ר יצחק זצ"ל וכן כתב רבינו שמואל בן רבינו מאיר זצ"ל: אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן יהושע שיעור ירוקתן מחמת האור בשיעור נקובתן מה נקובתן במשהו אף ירוקתן במשהו. בעא מני' רבי יוסף ברי' דריב"ל מריב"ל הוריקה כבד כנגד בני מעיה מהו. א"ל טריפה ופרכינן לא יהא אלא ניטלה. אמר רבא כיון שהוריקו [כבד כנגד] בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה וטריפה. כתב מורי רבינו אבי העזרי ואפי' לא נפלה ממקו' גבוה עשרה טפחים או עמדה והלכה שאין לחוש לריסוק אברים אפ"ה כשהוריקו טריפה שסופן לינקב ואע"ג (שהוריק טריפה) שבכבד לא מצינו שהנקב פוסל בו מ"מ אגלאי בהתייהו וחיישינן אף ללב ולקורקבן ולמעים דכיון שהוריקה דכבד כנגדן טריפה אע"פ שעדיין לא ניכר בהם ועוד יש לחוש שמא סופו לינטל כולו. ומיכן יש סמך לדברי הגאונים המטריפין שניקב חצר הכבד דחיישינן שסופו לינטל כל הכבד מדמטריפינן כשהוריק הכבד כשיעור נקב משהו דגזרו תחלתן משום סופן עכ"ל: ההיא תרנגולתא דהוה בי ר' יהושע ב"ל אתאה לקמי' דר' אלעזר הקפר ירוקין היו ואכשרה והא אנן תנן ירוקין פסולין א"ל לא אמרו ירוקין פסולין אלא בלב וקורקבן וכבד שדרכן להיות אדומים אבל דדקין דרכן להיות ירוקין. תנ"ה באלו בני מעים אמרו בלב וקורקבן וכבד. ההיא תרננולתא דהוה בי רב יצחק בר יוסף אתיוה לקמיה דר' אבהו אדומין היו וטרפה והתנן אדומין כשרין א"ל אדומין שהוריקו דהיינו הלב והקורקבן והכבד והירוקין שהאדימו דהיינו הדקין טריפה. ולא אמרו אדומין כשרים אלא בלב וקורקבן וכבד. אמר רב שמואל בר חייא א"ר מני ירוקין שהאדימו ושלקן וכו' יש כאן גרסות הרבה. אבל מורי רבינו אב"י העז"רי כתב הלכתא ירוקין שהאדימו ע"י האור ושלקן וחזרו והאדימו כשירה מ"ט אמרי' קיטרא בעלמא עייל בהו ומספקא לי' אי מיירי בעשן הנכנס לגופה ע"י שנפלה לאור וא"כ העוף והבהמה שוין א"ד בעשן הנכנס בעוף בכל יום מיירי שדרכו בלילה לשכון במקום עשן. וא"כ דין זה אינו נוהג בבהמה וראוי להחמיר בזה בבהמה מספק היכא דנודע שנפלה לאור. וקיי"ל אדומין שהוריקו ושלקן וחזרו והאדימו כשירה דאמרי' קיטרא עייל בהו ועוד מריבוי דם נחלה העוף והוריקו ע"י שיפעת דם שיצא ממנו חזר לקדמותו והבריא והאדומין ששלקן והוריקו או ירוקין ששלקו והאדימו טריפה מ"ט אגלאי בהתייהו פי' חרפתם עכ"ל. ועל דא אנא סמיך למעשה: ואמר רב אשי הלכך לא ליכול אינש עוף שנפל לאור אלא בשלקין ולא היא אחזוקי ריעותא לא מחזקינן והיכא דלא מינכר בה ריעותא בהדיא בלא שלקין לא טרפינן לה אא"כ מתרמי דשליק לה וחזי ריעותא. מיכן כתב מורי רבינו אב"י העזר"י זצ"ל היכא דלא ידעינן על הבירור דנפלה לאור אפי' נשתנו המעים כשירה דאחזוקי איסורא לא מחזקינן דהא הכא ידעי' בבירור שנפלה לאור אך לא נגלה עדיין ירוקתן ולא מחזקינן איסורא לאהדורי בתרי'. ה"ה היכא דנשתנו לא מהדרינן לשאול אם נפלה. אלא מחזקינן לה דלא נפלה ואנן לא תנן דשינוי פוסל אלא בנפלה לאור דוקא ועוד כתב דשיעור אדמימתו בשיעור ירוקתו במשהו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |