אור החיים (מיכל)/1200
|
< הקודם · הבא > |
1200 רבינו שמואל החסיד הקדוש והנביא בן רבינו קלונימוס הזקן משפירא (עיין סי' 1174) קרוב לודאי שנולד בשפירא מקום מגורת אבותיו וכן נראה בתוס' יבמות (דף ס"א ע"ב) והיה בחצי האחרונה מהמאה התשיעית להאלף החמשי בדור הרשב"ם כנראה מפירושו לערבי פסחים ריש דף ק"ט, ונראה קצת משם שהרב הלך למסעיו והיה בספרד וצרפת והוא אבי רבינו אברהם משפירא ורבינו יהודה החסיד משפירא אשר הגלו מארץ מולדתן להעיר רעגנשפורק ע"י מעשה שאשתו נגעה בתיבתו אשר היו בה סודות וקדושות כתובות בקונטריסים אחר שהתרה בה שאל תקרב לתיבה כשאינה טהורה ונשכח ממנה (תשובות מהרש"ל סי' כ"ט) וקבל סודות התפלה ושאר סודות התורה ויסוד התשובה מרבינו אלעזר חזן משפירה אשר קבלם מאביו רבינו קלונימוס הזקן קודם מותו למסרם לבנו כשיגדל כמו שכתב הרוקח בפירוש התפילות כ"י מובא במצרף לחכמה דף י"ד ע"ב, מובא בתוס' ליבמות דף הנז' ונראה שהוא רבינו שמואל בר קלונימוס הנז' בתוס' סוטה (דף י"ב ע"א).
והוא חיבר:
א. פתרון ופירוש למסכת תמיד מובא בפירוש מסכת תמיד להראב"ד כמה פעמים:
ב. שיר היחוד אשר אומרים באשכנז מדי יום ביומו (אשר רבו עליו גדולי האחרונים אם לאמרו או לא. הרב מהרש"ל מנע אמירתו בכל מקומות ממשלתו כאשר העיד עליו תלמידו הרב מו"ה מרדכי יפה בלבוש התכלת סי' קל"ג. והרב מו"ה שמואל יהודה קצנאילינבוגן התרעם עליו על זה וכתב שיש לו פירוש על שיר היחוד על דרך הקבלה לא פי' כולל רק ראשי פרקים, יעויין תשובות מהרמא"י סי' קכ"ו).
כתוב בס' נצחון להרב מו"ה ליפמן מילהויזן בספר דניאל שרבינו שמואל החסיד חיברו והרב חיבר פירוש עליו ונדפס עם פירושו בסוף הסידור של הרב מו"ה הירץ ש"צ בטיהינגן בשנת ש"ך, ואין ספק אצלי כי טעות נפל בהפירוש ההוא במה שכתוב בסוף שיר ליום השבת ז"ל החסיד ר' יהודה ז"ל ועתה הוסיף ר' שמואל ז"ל אנעים זמירות עכ"ל (ולכן הציגו גם על השער שם שחיברו ר' יהודה החסיד בן ר"ש) וזה לא יתכן כי מלבד שסותר בזה דבריו בס' דניאל הנז' גם האיך ישלים האב ויוסף על מלאכת הבן, ולכן ברור כי צ"ל שם בהיפוך שרבינו שמואל חיבר שיר היחוד ורבינו יהודה בנו הוסיף עליו שיר הכבוד.