אוצר:מיזמים/שפתותיו דובבות/כסלו/יב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מיזמים שפתותיו דובבות כסלו יב

י"ב כסלו - רבי אברהם דוב מאבריטש

הצדיק בא לענוה מהתבוננות בעבודת המלאכים

"כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי" (בראשית לב ל)

ותרגם אונקלוס: ארי חזיתי מלאכא דה' אפין באפין ואשתזיבת נפשי.

בספר בת עין הקשה האיך שייך הצלה ממלאך ה' הקדוש שנשלח ממקום הרחמים, ובודאי אינו עושה רע. ואם כן מאי קאמר 'ואשתזיבת נפשי'.

וביאר, כי באמת מקור כל המדות הרעות הוא מבחינת גאוה שיש באדם, שעי"ז מסתלק ממנו בחינת הקדושה. ולכן על האדם להיות זהיר מאד להיות שפל רוח. והדרך להגיע לשפלות רוח היא על ידי הסתכלות במידות הרעות והתאוות הגשמיות שיש בו ולא תקנם עדיין, ועל ידי זה יבוא לבחינת הכנעה ובושה לפני הבורא ב"ה ולא יתגאה כלל.

אמנם מי שהוא צדיק, ובשלמות העבודה, ותיקן כל מידותיו להשם, אצלו לא יועיל דבר זה להינצל מגסות הרוח. אך באמת גם לו עצה יעוצה להתבונן במלאכי מעלה, ושרפים העומדים ברום עולם, שעומדים ביראה ובעבודה גדולה שאי אפשר להשיגה - ובהתבוננו בזה איך לא יכנע אדם בשר ודם גשמי, ואיך לא יבוש, הלא אף שיש לו יראה אבל אינו מגיע לבחינת יראת מלאך, ועי"ז יכנע מאד מאד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.

על דרך זו היתה מלחמת יעקב עם שרו של עשו, הוא היצר הרע. "ויאבק איש עמו" - שרצה להכניס בו לכל הפחות 'אבק גסות', דהיינו מעט גסות הרוח, שיראה בעצמו את שלימות העבודה שלו ויבוא לבחינת גסות הדעת.

אך יעקב אבינו בראותו זאת, אל המלאכי שם עינו - "ארי חזיתי מלאכא דה' אפין באפין", ועל ידי זה ניצל מבחינת הגסות - "ואשתזיבת נפשי".

·

מעבר לתחילת הדף