אוצר:מיזמים/שפתותיו דובבות/חשון/ל
|
< הקודם · הבא > |
מיזמים
שפתותיו דובבות חשון ל
ל' חשון - רבי אליעזר יהודה ולדנברג[עריכת קוד מקור]
ממזר אינו יכול להוליד[עריכת קוד מקור]
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" (בראשית כג יט)
רש"י ושאר מפרשים עמדו על מה שהפסיק הפסוק באמצע סיפור תולדותיו של יצחק, בתוספת העדות כי 'אברהם הוליד את יצחק', מה גם שדבר זה נראה כמיותר וכדבר הידוע ממילא מאחר ש'יצחק בן אברהם'.
בספר דברי שאול לרבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל עה"ת כתב לפרש וליישב בפירוש חדש משלו, וזאת עפמש"כ בספר חסידים שממזר אינו יכול להוליד, ומעתה כיון ש'אלה תולדות יצחק בן אברהם' וכפי שמספרת התורה על לידת יעקב ועשו בני יצחק, הרי מכאן ראיה ש"אברהם הוליד את יצחק" ולא אבימלך כמו שטענו ליצני הדור, שא"כ לא היה יכול יצחק להוליד.
בשו"ת ציץ אליעזר לרבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל (חכ"ב סימן נב אות ב) תמה על דברי הגריש"נ, שכן דברי הספר חסידים הם בדבריו בסימן ת"ק, שם כתב בזה הלשון: המוליד ממזר לא קיים מצות פריה ורביה. והבין הגריש"נ שכוונת הספר חסידים שהוא משום שהממזר אינו יכול להוליד, אך מנין לו זה, שמא כוונת הספר חסידים שאין בכך קיום מצות פריה ורביה כיון שהוא מצוה הבאה בעבירה, או מפני שמוליד פסול ממזרות בעולם. ואמנם הבעל הטורים (דברים כג ב) הזכיר דבר זה שממזר אינו מוליד אך הוא תמוה.
ואמנם דברי הספר חסידים מובאים בבית שמואל (אה"ע סימן א ס"ק יא) ושם ביאר כוונתו שאינו מקיים מצות פו"ר כיון שממזר אינו חי, ומבואר בגמרא שדין ממזר שאינו חי הוא רק במקום שאינו ידוע אם הוא ממזר או לא, אך כשידוע שהוא ממזר ולא יבוא להתערב בקהל ישראל אזי ממזר חי, וכוונת הס"ח דוקא באופן שאינו ידוע שהוא ממזר.
ולפי דבריו ביאר הציץ אליעזר את דברי השואל ומשיב, שכיון שליצני הדור טענו שמאבימלך נתעברה שרה, הרי שיצחק היה – לדברי ליצנותם – ממזר שאין ידוע שהוא ממזר, ולא היה חי וממילא גם לא היה מוליד תולדות.
אלא שהציץ אליעזר דוחה את דבריו ממקום אחר, שכן אם נדון את אברהם כבן נח, הרי לא שייך ממזר אלא במקום שתופסים קידושין, ואם נדונו כישראל הרי מ"מ אבימלך גוי הוא, וא"כ הרי זה עכו"ם שבא על בת ישראל שנפסק בשו"ע שהולד כשר.