אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/תשרי/יא
יום חמישי י"א תשרי - רבי יוסף זכריה שטרן[עריכה]
שלא עשני גוי[עריכה]
בספר מאורי אור (ח"ד מהדו"ב קמו. או"ח סימן מו) העיר על לשון הברכה "שלא עשני גוי" שהרי גם ישראל נקראו סתם 'גוי', וציין שבספר מאיר נתיב תמצא יותר משלושים מקומות שנקראו ישראל בתואר גוי. וא"כ הרי זו ברכה לבטלה ממש, שהוא בכלל 'דובר שקרים לא יכון', ו'פגול הוא לא ירצה', ח"ו. ובלי ספק שאותם רבנים שברכו כן, חריפים בשמעתא אך לא הורגלו בפסוקים, ושבשתא כיון דעל על. והרבנים שהרגישו בדבר לא בקשו לנבל כבודם בלא יועיל, שההרגל נעשה טבע. ומסיים: ומי שבידו למחות לא ידום, כי נטל עליו להציל נפשו.
בשו"ת זכר יהוסף (ח"א סימן יג) העיר כי מה שהזכיר שנמצא כן ביותר משלושים מקומות, עמד הוא על המין ומצא שהוא קרוב לשישים מקומות. ורבי יוסף זכריה שטרן זצ"ל עומד ומונה את כל אותם המקומות, כשאחד המקומות הוא בפרשתנו פרשת האזינו.
את הפסוק (דברים לב מג) "הרנינו גוים עמו", אומר רבי יוסף זכריה שטרן זצ"ל, מפרשים רוב המפרשים על הזמן שבו ישבחו האומות את ישראל, ולפי זה יתפרש הפסוק כך: "הרנינו גוים" את "עמו". ולדבריהם אכן אין מקור בפסוק זה לכך שישראל נקראו 'גוי' סתם. אמנם האבן עזרא פירש: הרנינו גוים עמו, אז ישבחוהו כאשר יקום השם דמם. ולדבריו נראה שקאי תיבת 'גוים' אף היא על ישראל, ולדבריו יהיה פירוש הכתוב: "הרנינו גויים" שהם "עמו".