אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/כסלו/כט

יום שישי כ"ט כסלו - רבי גדליה רבינוביץ' מליניץ

אילו יצא יוסף קודם היו ישראל מתעשרים

"ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם..." (בראשית מא א)

לשון 'ויהי' הוא 'טופסא דצערא', לשון המורה בכל מקום על צער. על כך עומד בספר תשואות חן, שכן לכאורה לשון זו אינו מובן כאן, כי הגם שהיה צער ליוסף על שנאסר שתי שנים נוספות, מחמת בטחו בשר המשקים, מכל מקום משמעות הכתוב מורה שמילת 'ויהי' נסובה על מה שנאמר בסמוך 'ופרעה חולם', וצריך ביאור איזה צער נמשך מזה.

וביאר, דהנה בזוהר הקדוש מבואר שהקב"ה מגלגל ומסבב הסיבות בכדי שדבר ה' לעולם ניצב, לקיים את דבר הבטחתו שהבטיח לאברהם אבינו 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול', ולכך הביא רעה בכל הארצות בכדי שיתלקט כל הכסף למצרים, ולבסוף יעשוה בני ישראל כמצולה שאין בה דגים.

והנה אם היה פרעה חולם שני שנים קודם, באותו הזמן שהיה יוסף ראוי לצאת ממאסר, הרי היו מתחילים מיד שני השבע והרעב, והיו נמשכים שני הרעב עוד שתי שנים, כי ביאת יעקב היתה נשארת כ"ב שנים אחרי יציאת יוסף ממנו, ורק בבואו היה מתבטל הרעב - ד' שנים של רעב. ונמצא שהיתה מתקיימת הבטחת הקב"ה 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' ביתר שאת, כי היה נלקט עוד כסף רב למצרים. וזהו לשון 'ויהי' כי אמנם מחד היה בכך טובה שהיו רק שתי שני רעב, אך בצד זה היה גם קצת צער בקיום הבטחת 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול'.