אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/כסלו/כח
יום חמישי כ"ח כסלו - רבי עוזיאל מייזליש[עריכה]
האבות הקריבו תמיד בשבת כדי לא להתחייב מיתה[עריכה]
"וטבוח טבח והכן" (בראשית מג טז)
ובמדרש: "וטבוח טבח והכן" - אין 'והכן' אלא שבת, שנאמר "והכינו את אשר יביאו". אמר הקב"ה חייך בזכות זה בן בנך עומד ומקריב קרבנות. הדא הוא דכתיב, "ביום השביעי נשיא לבני אפרים", ע"כ.
מדרש פליאה זה מבארו רבי עוזיאל מייזליש זצ"ל בספרו בן עוזיאל עה"ת, וזאת בהקדם קושיית המפרשים איך קיימו האבות את התורה קודם מתן תורה ובכלל זאת שמרו את השבת, הלא אמרו חז"ל בן נח ששבת חייב מיתה.
ויש שיישבו שהיו האבות מקריבים קרבן תמיד, והנה ממה נפשך אם נדונם כישראלים הרי מצווים הם על הקרבנות ודוחים את השבת. משא"כ אם נדונם כבני נח הרי אינם מצווים על הקרבנות, ונמצא שעבדו עבודה בשבת וחיללוה ולא שבתו בשבת.
עפ"ז ביאר הבן עוזיאל את דברי המדרש, אין 'והכן' אלא שבת, דהיינו ששמרו את השבת, ואף שהיה זה קודם מתן תורה, צריך לומר שהקריבו קרבנות, ועל כן אמר הקב"ה בזכות שאתה משמר ונזהר לקיים שתיהן, דהיינו דין ישראל ודין בן נח ביקום השבת - בן בנך גם כן יקריב בשבת, הדא הוא דכתיב "ביום השביעי נשיא לבני אפרים" והיה זה בשבת כמבואר בש"ס וברש"י על התורה שם.