אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/כסלו/כו

יום שלישי כ"ו כסלו - רבי אברהם ב"ר דוד, הראב"ד השלישי

הלל מדברי קבלה או מדברי סופרים

כתב הרמב"ם (חנוכה פ"ג ה"ה-ו): בכל יום ויום משמונת הימים אלו, גומרין את ההלל. ומברך לפניו אקב"ו לגמור את ההלל... אע"פ שקריאת ההלל מצוה מדברי סופרים... כדרך שמברך על המגילה ועל העירוב, שכל ודאי של דבריהם מברכין עליו... ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים, אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין בהן את ההלל.

ובהשגות הראב"ד: אמר אברהם, ויש בהם עשה מדברי קבלה "השיר יהיה לכם", ע"כ.

ובביאור דעת הרמב"ם כתב המגיד משנה שאף שבאמת בגמרא בפסחים (קיז.) אמרו שנביאים תקנו הלל על כל צרה שנגאלים ממנה, מכל מקום קביעת אמירת ההלל בימים מסויימים היא מדברי סופרים. ועוד הוסיף שאף שבגמרא בערכין (י:) הביאו פסוק זה שהזכיר הראב"ד, השיר יהיה לכם, מכל מקום לא כתבו כן "אלא לסמך ולדמיון", אך באמת תקנת אמירת ההלל בימים מסויימים אינה אלא מדרבנן.

אמנם הכסף משנה תמה על דבריו בכמה תמיהות, ובכלל זה כתב שמה שפירש בדעת הרמב"ם שעיקר תקנת ההלל היא מדברי קבלה וקביעת הימים היא מדברי סופרים, נסתרים דברים אלו מלשונו של הרמב"ם שכתב להדיא "ולא הלל של חנוכה בלבד... אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים", ומשמע שלעולם אין באמירת ההלל משום מצות עשה דדברי קבלה. וכך מפורש בספר המצות להרמב"ם.

גם על הערת הראב"ד שיש בו עשה דדברי קבלה, הקשה הכסף משנה שהרי אף אם כן הוא באמת עדיין אפשר לכנותו בשם 'דברי סופרים', ואם כן מה רצה להשיג או להוסיף על דברי רבינו. והניח בצריך עיון.