אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/כסלו/כד

יום ראשון כ"ד כסלו - רבי חיים חזקיהו מדיני

האם חילקו את השמן כבר בכד לשמונה

ידועה קושיית הבית יוסף מפני מה תקנו חכמים חנוכה שמונה ימים, הלא לא היה הנס אלא שבעה ימים, כי הספיק השמן שבכד ליום הראשון. ויישב הבית יוסף ג' יישובים על קושייתו, ואחד היישובים הוא שבתחילה חילקו השמן שבפך לשמונה חלקים, ובכל יום היו נותנים חלק אחד ודלק כל הלילה, ואם כן גם ביום הראשון היה נס.

והפרי חדש הקשה על יישוב זה, כיצד הותר להם לעשות כדבר הזה, הלא לכאורה חובה היה עליהם לתת את כל השמן ביום הראשון, כדי שתדלק כמצוותה מערב עד בוקר, וכמו שאמרו חז"ל בכמה מקומות "תן לה מדתה" - שתהא דולקת מערב עד בוקר.

והשואל בשו"ת רמ"ץ (סימן נ) העיר על קושייתו, שהרי היו רשאים לתת את החצי לוג שמן מעט מעט עד שיתמלא, ואם כן יש לומר שמיד כשמילאו שמינית חצי לוג כבר התמלא הכד חצי לוג, ולכן פסקו מלמזוג עוד כשראו הנס. ואף שנחלקו בגמרא במנחות האם אופן מילוי המנורה היה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה, אך גם הדעה הסוברת שהיו ממלאים תחילה ואז מחסרים עד השיעור, היה זה מפני ש'אין עניות במקום עשירות'. אך כל זה שייך בשאר זמנים, אבל באותה שעה שלא היה בידם אלא פח אחד, ודאי שעת עניות היא - ומותר היה להם ליתן מעט מעט.

אמנם השדי חמד (מערכת חנוכה, סוף אות א ד"ה והנה מרן) העיר על יישובו, כי בשלמא אם היה אפשר לומר שהנותנים השמן במנורה היה דעתם תחילה לתת את כל השמן שבפך, ורק אחר שנעשה הנס ותיכף בתתם שיעור שמינית נתמלא ושב לא היו צריכים ליתן יותר, אזי היתה מעלה תשובתם ארוכה ליישוב הבית יוסף.

אך לשון הבית יוסף אינו מורה על זה, אלא מבואר מדבריו שעוד טרם שהתחילו ליתן השמן במנורה, חילקו את השמן שבפך לשמונה חלקים, וכיון שכן הרי חזרה קושיית הפרי חדש למקומה - מה ראו לחלק את השמן בתחילה עוד קודם שידעו שנעשה להם נס, והלא אין סומכים על הנס, והיה להם לעשות כשורת הדין שתדלק מערב עד בוקר.

ובאמת המאירי בשבת מביא שיש אומרים שחילקו השמן בפך לשמונה לילות, והוא כותב כי לא הוטבו דבריהם בעיניו, שהרי אין סומכים על הנס והיה להם להדליק המנורה כמצוותה.