אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/כסלו/ג

יום ראשון ג' כסלו - רבי יוסף בן דוד מסלוניקי

יצא משם פנה זיווה פנה הדרה

"ויצא יעקב מבאר שבע" (בראשית כח י)

ובמדרש (ב"ר סח ז) דרשו: 'ויצא' - וכי לא יצא משם אלא הוא, והרי כמה חמרים וכמה גמלים יצאו, ואת אמר 'ויצא יעקב'. רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אמר, בזמן שהצדיק בעיר, הוא זיווה הוא הדרה, יצא משם פנה זיווה פנה הדרה. והובאו הדברים בכעין זה ברש"י.

בספר צמח דוד תמה מה הוקשה למדרש, וכי באמת היתה התורה צריכה לכתוב את החמורים והגמלים שיצאו יחד עם יעקב?

אלא, ביאר, בודאי כוונת המדרש להקשות למה נאמר כלל תיבת 'ויצא', אשר נראית כתיבה מיותרת, וכפי שניסח רש"י בדבריו. ומה שהוסיף המדרש והקשה 'וכי לא יצא משם אלא הוא', כוונתו לחזק הקושיא, וכמו שיבואר.

דהנה עוד אמרו במדרש (שם ב): רבי שמואל בר נחמן פתח, 'שיר למעלות אשא עיני אל ההרים... מאין יבוא עזרי', אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה, 'ויקח העבד עשרה גמלים' וגו', ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד. רבי חנינא אמר, 'גדוד [- קרח וערום] שלחו'. רבי יהושע בן לוי אמר, שילח עמו אלא שעמד עשו ונטלה ממנו.

מבואר שלפי דעת רבי חנינא, אכן נשלח יעקב כשהוא בגפו. ויש לומר שבא ליישב לשון הפסוק 'ויצא יעקב' שתיבת 'ויצא' מיותרת, ובא לבאר שאכן כוונת התורה להדגיש שיצא לבדו ולא נטל עמו דבר.

ומעתה יש לומר שזה כוונת המדרש 'וכי לא יצא משם אלא הוא והרי כמה חמרים וכמה גמלים יצאו', דהיינו שלא תאמר כדעת רבי חנינא שבא הכתוב לומר שאכן יצא 'גדוד' בלא דבר, כי בודאי לא מסתבר לומר ששלחו אביו כן, ובודאי לקח עמו כמה חמורים וגמלים. וכיון שכן חזרה הקושיא למה נאמר 'ויצא', וצריך ליישבה משום 'פנה זיווה פנה הדרה'.