אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/חשון/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום חמישי כ"ג חשון - רבי רפאל יוסף חזן[עריכה]

המו"מ בין אברהם לעפרון החיתי[עריכה]

בפרשתנו פרשת חיי שרה, אנו למדים על קניית מערת הכפלה ע"י אברהם אבינו, וכך נאמר בפסוקים (בראשית כג ז-יג): "ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת. וידבר אתם לאמר... שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר. ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו... בכסף מלא... לאחוזת קבר. ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החיתי את אברהם... לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה...נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה"

בספר מערכי לב (דרוש מו) דקדק מספר דקדוקים בדברי הכתוב: א' כיון שאברהם רצה לקנות בכסף מלא את המערה, מה ראה עפרון לתת לו במתנה, ובפרט שאברהם לא יתרצה בכך שהלא 'שונא מתנות יחיה'. ב' דרשת חז"ל 'ועפרון ישב' - שבאותו יום מינוהו מלך עליהם, צ"ב לשם מה גילה לנו הכתוב דבר זה כאן ולמאי נפקא מינה. ג' נוסח תשובתו לאברהם 'לא אדני שמעני', למה לא אמר 'אדני שמעני', ולשונו משמע כאילו לא טוב דיבר אברהם ברצונו לשלם על המערה. ד' תחילה דיבר אברהם על 'מערת המכפלה', ולבסוף על 'השדה'.

ויבוארו הדברים בהקדם דין בדיני עני המהפך בחררה, המבואר בשו"ת הרדב"ז והמבי"ט, והוא שבמקום שחוכרים עסק מאת המלך, אין טענת עני המהפך בחררה אם בא אחר ורוצה להוסיף כסף למלך ולקחת לעצמו את החכירות, שכן דין המלך שכל המוסיף נוטלה.

ומעתה יבואר המו"מ בין אברהם לעפרון, כי מאחר שעפרון נעשה באותו יום למלך הרי אם יתן אברהם לעפרון כסף עבור המערה, ולאחר זמן יבוא אחר ויוסיף על הכסף הראשון, תלקח המערה מאברהם ותנתן לשני - ונמצא ששרה קבורה בשדה שאינה שלה. ועל כך אמר עפרון לאברהם 'לא אדני שמעני' - תשובה ניצחת השיבו, שאין אדון אתה בדבר זה ואין זה כבודך וכבוד שרה לקחת את המערה בדמים, מהטעם הנזכר, אלא אתן לך אותה במתנה, ואזי אדרבה חוק המלכות הוא שמתנה מהמלך אינה חוזרת.

וכשראה אברהם שטעמו ונימוקו עמו, ומאידך ידע שעפרון רע עין ולא מלבו לתת לו במתנה, וגם לא ניחא לאברהם לקבל מתנות שכן 'שונא מתנות יחיה', לכן שילם על השדה פי שנים והבליע בה את דמי המערה, בעוד את המערה קיבל במתנה כדי למנוע חכירה מאוחרת על ידי אחר. זהו שאמר אברהם "נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה" - כלומר, במערה.