אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/חשון/ח

יום רביעי ח' חשון - רבי מרדכי דוב איידלברג

ע"י לימוד תורה נוצחים במלחמה למעלה מן הטבע

"וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו..." (בראשית יד יד). ודרשו חז"ל במסכת נדרים (לב.): "וירק את חניכיו ילייד ביתו" - רב אמר, שהוריקן בתורה, ושמואל אמר שהוריקן בזהב. את דעת רב פירש הר"ן: שהוריקן בתורה - זרזן בתורה. והמפרש פירש: שלימדם תורה כאדם שמריק מכלי זה לתוך כלי זה, כך הוא לימדן תורה.

פליאה גדולה מעורר רבי מרדכי דוב איידלברג זצ"ל הי"ד בספרו חזון למועד (חזיון ח): הדבר יפלא. פליט ממערכות המלחמה אץ ורץ ובא בחפזון ויגד לאברהם שנשבה בן אחיו, וימהר תיכף ומיד ויתן צו לכל אנשיו, 'חגרו כלי קרב ונרדוף להציל'. ואיך זה הוריקן אז - בעת החפזון והמהומה - לדברי תורה וחכמה. הלא שמעתתא בעי צילותא, ויישוב הדעת ומחשבה בעצה תכון.

אלא יובן הדבר, אומר הגרמד"א, על פי מה שאמרו חז"ל במסכת מגילה (ג.) על הפסוק (יהושע ה יג) "ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו והנה איש עומד לנגדו..." אמר לו, אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תורה. אמר לו, על איזה מהם באת. אמר לו, עתה באתי, על עסקי עתה. והתוספות הביאו פירוש ריב"ן, ש'עתה' באתי היינו על עסקי התורה דכתיבה בה ו'עתה' כתבו לכם את השיר הזאת.

ומוסיפה הגמרא: מיד "וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק", אמר רבי יוחנן, מלמד שלן בעומקה של הלכה. ואמר רב שמואל בר אוניא, גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר "עתה באתי". הרי לנו מדברי חז"ל שניצוח המלחמה תלוי בלימוד התורה בעיון, וכדאמרינן שם "מלמד שלן בעומקה של הלכה" - בעומק ובעיון.

מעתה יבואר היטב מפני מה אברהם אבינו, טרם יציאתו למלחמה החזקה הוא ומתי מעט מאנשי ביתו, נגד ד' מלכים מלומדי מלחמה - מצב שבו הבין כל אחד כי ניצוח בו יהיה למעלה מן הטבע - לכן חיפש זכות עצומה שע"י יתעורר עליו העזר האלוקי הלזה. ולכך יפה הבינו חז"ל ודרשו 'וירק את חניכיו' שהריקן בתורה ובזכותה נצחו את המלחמה החזקה הלזו. כי בזכות לימוד תורה ברבים נוצחים במלחמה למעלה מן הטבע. כך עשה אברהם אבינו בזמנו, וכן יהושע בזמנו.