אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/חשון/ז

יום שלישי ז' חשון - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

כוחו של אברהם בחינוך דורות העתיד

"ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין" (בראשית יד יח), ופירש רש"י: רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו.

ביאר זאת רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל (אמרי דעת). כאשר שמעו מלכי הגויים את הבטחת ה' לאברהם לתת לו את ארץ כנען, לו ולזרעו, הרגישו כי נחרץ דינם שלהם ושל אליליהם. כי אפילו לו לא ישמיד אברהם אותם, הרי יקים תחתיו דורות חזקים באמונה באחדות ה' והם ימשיכו את מלחמתו. לפיכך, כשגמרו אומר לצאת נגדו במלחמה, לא את מלחמת ההוה נלחמו, כי אם את מלחמת העתיד.

כנגדם יצא אברהם בכלי זיינו "וירק את חניכיו" - ופיר רש"י 'חנכו' קרי, זהו אליעזר שחנכו למצות, והוא לשון כניסת אדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה. בכך הראה להם אברהם כי הנצחון מובטח לו, שכן הנצח איתו, בחינוך הדורות הבאים, בחינוך שאינו פוסק לעולם.

על כך מביא רש"י ג' ראיות, שכולם מכוונות לאותה הנקודה: א' זאת חנוכת המזבח - שעליהם נאמר 'אבני מזבח ששקצום מלכי יון טעונים גניזה' כי קדושתם קיימת לעד. ב' חנוכת הבית - גם פה לשון חינוך מורה על דבר שאינו עובר, על קדושה שאינה פוסקת, וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא. ג' חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה - זהו החינוך האמיתי העומד עד זקנותו של הנער, חינוכו של אברהם אבינו.

מלכי צדק, כשראה במה גדול כוחו של אברהם, והבין וידע כי רק בשביל חניכיו, תודות לשיטת חינוכו, נחל אברהם את נזר הנצחון והנצח. הוציא לחם ויין, ורמז לו על לחם הפנים אשר 'כסידורו כך סילוקו', שנשאר בחומו גם אחר שבוע ימים. ורמז לו גם על הנסכים שבהם יין מגתו פסול, ואילו יין ישן מעלות ידועה ומפורסמת - רמז לכוחו הנצחי של אברהם שככל שיזקין תגבר עוצמתו. ובסמלים אלו, הבטיח לו המשכיות קיום ונצחיות עולמית.