אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/סיון/ה

שבת קודש פרשת נשא ה' סיון - רבי זאב וולף מזיטומיר

יחוד בשלימות על ידי כפיפת השמאל לימין

"ובאו המים המאררים האלה בקרבה... ואמרה האשה אמן אמן". וברש"י: קבלת שבועה, אמן אם מאיש זה, אמן אם מאיש אחר.

רמז בדבר כתב בספר אור המאיר לרבי זאב וולף מזיטומיר זצ"ל, על דרך מה שאמרו חז"ל, תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר, שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומטתו מוצעת - מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר... ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

דהיינו שידוע שבכל מצוה בתורה יש עליה ממונים, אחד מסיטרא דימינא ואחד מסטרא דמשאלא - וכשעושה האדם מצוותיו בדחילו ורחימו, אז נכלל שמאל בימין וימין גובר על השמאל.

וזאת העמיקו חז"ל בדבריהם, ואמר האשה אמן אמן, הוא קבלת שבועה - דהיינו קבלת עול מלכות שמים שלימה לגרום יחוד בשלימות בין שני השמות הוי"ה ואדנות, דבר זה בלתי אפשרי אלא בהתאמצות והשתדלות בעבודה כל כך עד שאפילו מלאך רע יענה אמן - וזהו "אמן אם מאיש זה" - דהיינו שם הוי"ה הנקרא 'איש', "אמן אם מאיש אחר" - זה מוסב על הסט"א הנקרא 'אחר' - שגם הוא עונה אמן בעל כרחו.