אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/טבת/כח

שבת קודש פרשת וארא כ"ח טבת - רבי אברהם ענתבי

"אמור לבני ישראל אני ה', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם... ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים, וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות ו ו-ז)

רבי אברהם ענתיבי, בספרו 'יושב אהלים', מעיר על לשון הפסוק, אשר ממנו נראה כאילו יש קשר בין הצלת בני ישראל מתחת יד מצרים, ובין אמונתם בה'.

אלא, שידוע שכל טעות המינים האומרים שיש ח"ו שתי רשויות, הוא משום שבבריאת האדם נאמר 'נעשה אדם', אשר מזה ניתן רשות למינים לרדות ולומר כאילו ח"ו יש שתי רשויות. והאמת, כפי שפירש רש"י שמחמת ענווה אמר כן, ללמד שיש לגדול ליטול עצה מן הקטן. אלא שהמינים אינם מוכנים לקבל סברא זו, לפי שהם סוברים ש'השם מלך גאות לבש', ואי אפשר לפרש שממידת הענווה אמר כן.

ואמנם, ביטול סברתם מוכח מירידת הקב"ה להוציא את בני יראל ממצרים, אף שהיו נבזים ושפלים במקום עבודה זרה וטינופת. ומזה מוכח בודאי שהוא חפץ במידת הענווה.

לכן אמר הפסוק, 'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים' - אני בעצמי, וממילא 'וידעתם כי אני ה' אלקיכם' - ואין בלתי. ומה שאמרתי 'נעשה אדם' הוא מחמת ענווה ולא שיש ח"ו שתי רשויות.