אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/טבת/א

יום ראשון א' טבת תשפ"ב - רבי יאיר חיים בכרך, בעל 'חות יאיר':

בהגהות מרדכי (פסחים תתקיט) כתב שסעודות שעושים בחנוכה הרי הם סעודות מצוה, כיון שנוהגים לומר בהם שירות ותשבחות. ועוד, שהרי אסור להתענות בימי החנוכה.

בשו"ת חות יאיר לרבי יאיר חיים בכרך (סימן ע), כתב על טעם זה שהוא טעם קלוש, והביא מקור אחר לכך שיש שם 'סעודת מצוה' על סעודות חנוכה. שכן בגמרא בראש השנה (יח: בהו"א) מבואר שאף אחר חורבן הבית ימי חנוכה אסורים בהספד ותענית כיון שיש בהם מצוה, ומקשה על כך הגמרא שיתבטלו הם ותתבטל מצוותם. וכיון שבודאי אין הכוונה שתתבטל מצוות הדלקת נר חנוכה, על כרחך שכוונת הגמרא למצות הסעודה, שעליה מקשה הגמרא שאם תתבטל שמחת חנוכה לענין הספד ותענית ה"ה שתתבטל מצות הסעודה.

מעניין לציין לסמך נוסף לסעודת חנוכה, אותו מביא השלטי גבורים (הגהות מרדכי פ"ב אות ג) מפרשת השבוע. בפסוק העוסק בסעודה שעשה יוסף לאחיו, נאמר: "וטבוח טבח והכן כי איתי יאכלו האנשים בצהריים" (בראשית מג טז). האות חי"ת החותמת את תיבת 'טבח' ותיבת 'והכן - אותיות חנוכ"ה. גם התיבות 'וטבוח טבח' עולות למנין מ"ד - מנין נרות חנוכה. מכאן שעושים סעודה בימי החנוכה.