אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אלול/ט
יום שני ט' אלול - רבי נחום מרדכי פרלוב[עריכה]
שלא יגדיל מעלתו ויקטין מעלת חבירו[עריכה]
על הפסוק (דברים כה יד) "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה..." אמרו חז"ל במדרש (ילקו"ש פרשת כי תצא): רבי חוניא פתח, אם ראית דור שמדותיו של שקר, דע שהאגרדמין [- פקיד המלכות] מתגרה בו ונוטל מה שבידיהם... אמר רבי לוי, אף משה רמזה לישראל, "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה", אם עשית כן דע שהאגרדמין מתגרה בו, ומה טעם "כי תועבת ה' אלקיך כל עשוה אלה". מה כתיב בתריה, "זכור את אשר עשה לך עמלק".
ביאר זאת רבי נחום מרדכי פרלוב זצ"ל, האדמו"ר מנובומינסק בספרו פאר נחום, על דרך המוסר: איפה ואיפה דרשו חז"ל בספרי, שהוא הנוטל בגדולה ומחזיר בקטנה, פירושו, כי המידות הנכונות הם שלא יגדיל האדם את ערך מעלותיו שהוא רוצה להקנות לחבירו, בחשבו שדעותיו הן מופתיות וראויות לרבים. ומאידך, גם לא יקטין ערך דעותיו וקנייניו הרוחניים של חבירו, שצריך הוא לרכוש ממנו.
בהעוותו מאזני צדק באופן זה, גורם לידי 'ויבא עמלק'. שהרי ענין עמלק התבאר במדרש (תנחומא כי תצא ט) משל לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד לתורה. בא בן בליעל וקפץ לתוכה - אע"פ שנכוונה הקרה לפני אחרים. דהיינו שאף שהיו ישראל באותה שעה בשיא תפארתם כשיצאו ממצרים, וכל עמי מזרח ומערב נבהלו מפניהם, לא חשש עמלק וקפץ לאמבטי הרותחת וקיררה בפני אחרים - על ידי שהקטין ערך מעלתם בפני אחרים.