אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אייר/יח

יום חמישי י"ח אייר - רבי שמואל יעקב בורנשטיין

ההבדל בין תוכחת תורת כהנים למשנה תורה

הרמב"ן (ויקרא כו טז) מבאר שהתוכחה הכתובה בפרשת בחוקותי היא כנגד חורבן בית ראשון וגלות בבל, ואילו התוכחה המוזכרת במשנה תורה בפרשת כי תבוא היא כנגד בית שני וגלות רומי.

בספר זאת ליעקב (דברים כח טו) עומד רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל על שתי נקודות בהם ניכר החילוק שבין התוכחות. השינוי הראשון הבולט המראה באצבע את ההבדל אותו מעמיד הרמב"ן, הוא שתוכחת תורת כהנים היא בגבול ועם קצבה ובסופה פסוקי נחמה - בבחינת גלות בבל שהתגלה קצה, משא"כ תוכחת משנה תורה שהיא בלא גבול ובלא קצב ובלא פסוקי נחמה, והתוכחה מסתיימת בתוך תוקף העונשים - "ואין קונה" - על דרך חורבן בית שני וגלות רומי שלא נתגלה קצם.

עוד דבר יסודי מצינו בתוכחת משנה תורה שאינו בתוכחת תורת כהנים, דהנה תוכחת תורת כהנים עניינה עונשים הנשלחים מן השמים, משא"כ בתוכחת משנה תורה אנו מוצאים מלבד זאת גם ענושים שכל עיקרם ועצמותם - השחתת מידותיו של האדם באופן מבהיל. שהמציאות שבאה ע"י הטאים גורמת לעומק של השחתה נפשית וירידה רוחנית.

ואכן בחינה זו השתנתה בין דור בית המקדש הראשון לשני, שהרי חטאם של ראושנים היה ג' עבירות חמורות, וכמו שביאר רבי ירוחם ממיר זצ"ל (דעת חכמה ומוסר ח"ג - מכת"י, מאמר ה) שחטא הראשונים היה בגלוי, בשכבה החיצונית, אך בפנימיותם היו מאמינים. ולכן גם עונשם היה חיצוני. משא"כ האחרונים שחטאו בשנאת חינם, במידות שבלב ונפש, ופגמו בפנימיותם - גם עונשם עונש פנימי מיניה וביה בהשחתת המידות.