אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אייר/יז
יום רביעי י"ז אייר - רבי יחזקאל הלוי לנדא[עריכה]
גילוח בבין המצרים ובספירה לבעל ברית[עריכה]
ברמ"א (או"ח סימן תצג ס"ב) מבואר שאף שאין מסתפרים עד ל"ג בעומר, מכל מקום אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון, נוהגין להסתפר מיום שיש לכבוד שבת. וכן מי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בימי הספירה לכבוד המילה.
הנודע ביהודה (מהדו"ק או"ח סימן כח) נזקק לדון בשאלה, באופן שהיתה ברית מילה בבין המצרים ביום ראשון, האם מותר לבעלי הברית לגלח בערב שבת שקודם לכן.
בתשובתו מעורר הנודע ביהודה שעיקר ההיתר לבעלי ברית לגלח בבין המצרים, אינו מוזכר לא בראשונים ולא באחרונים, ולמדו כן מכח פסק הרמ"א הנזכר שבעל ברית מותר להסתפר בימי הספירה. ואמנם היה מקום גדול לחלק בין הדברים, שהרי אבילות חורבן בית המקדש חמורה ביותר, ואולי לא התירוה מחמת כן. ומכל מקום האליה רבה (סימן תקנה ס"ק כח) הרגיש בחילוק זה ועם זאת נטה להקל.
ואמנם מה שהוסיפו ונהגו שגם באופן שהברית חלה ביום ראשון מקדימים ומגלחים בערב שבת, ומדמים זאת לדין ל"ג בעומר שחל ביום ראשון, על כך מעיר הנודע ביהודה שאין הנדון דומה לראיה. שהרי בל"ג בעומר הדבר ידוע וברור לכל שביום ראשון יחול ל"ג בעומר ואין מקום לחשד, אבל באדם שיש לו ברית ביום ראשון, מי יודע מדבר זה וכיצד נתיר כבר בערב שבת במקום שיש חשד.
זאת ועוד, ההיתר של ל"ג בעומר מתחיל כבר בליל מוצאי שבת [עכ"פ לפי מה שאנו נוקטים שאין אומרים תחנון במנחה שלפניו], וכיון שמיד במוצאי שבת מותר לגלח לכן ראוי להתיר כבר קודם שבת לכבוד השבת. משא"כ בעלי ברית יתכן שההיתר מתחיל רק בבוקרו של הברית בזמן שיכולים למול, וא"כ אין טעם להתיר בערב שבת אחרי שבמוצאי שבת גם כן אסורים.