אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אייר/יד

יום ראשון י"ד אייר - רבי אליהו חיים מייזל

מיתת צדיקים מכפרת

בספר הזכרון למרן בעל הפחד יצחק, מובא קונטרס חידו"ת מרבי אליהו חיים מייזל זצ"ל הי"ד. בסופו מובאת רשימה קצרה בה רשם רבי משה מנחם יוסף הלוי סג"ל דברים אחדים מהספדו של רבי אליהו חיים על המהרי"ל דיסקין, ונאים הדברים להביאם בשבוע בו חל יומא דהילולא דרשב"י זי"ע.

על הפסוק (ישעיה נז א) 'כי מפני הרעה נאסף הצדיק', מצאנו שני ביאורים: א' הצדיק נאסף כדי לכפר על הדור ובכך נמנעת הרעה. ב' הצדיק נאסף כדי שלא יראה ברעה העתידה לבוא.

ומעיר הגרא"ח, הלא זה ודאי שאף אם מיתת צדיקים מכפרת, היינו רק אם עושים תשובה, ובלא תשובה אי אפשר. ואם כן, מה החילוק בין הביאורים, הלא בלי תשובה לא יועיל שייאסף הצדיק, ועם תשובה - גם לא נאסף כדי לכפר, הלא תשובה מועילה והתכפר להם.

כעין זה יש להקשות גם במה שאמרו בגמרא בראש השנה (טז:) ג' ספרים נפתחים בראש השנה, של צדיקים של בינונים ושל רשעים. ולכאורה מה החילוק בין הבינונים לרשעים, הלא אף בינונים צריכים תשובה, ותשובה מועילה גם לרשע.

ויישב על פי מה שמבואר בגמרא בבבא בתרא (צד.) שאף שישנו שיעור מסויים של עפרורית אותו מקבל הלוקח על עצמו כשקונה פירות שמעורב בהם עפרורית, מכל מקום אם בא לנפות מנפה את כולן ואינו יכול להשאיר את אותו השיעור בטענה ששיעור זה בלא"ה קיבל על עצמו.

עפ"ז ביאר הגרא"ח שהבינוני ע"י שמוסיף מצוות עד יום כיפור מכריע את הכף ואינו צריך לנפות את כל מעשיו, משא"כ הרשע שכבר נגמר דינו - אם יעשה תשובה צריך לנפות את מעשיו כולם. כך גם לענין מיתת צדיקים, אם מיתת צדיקים מכפרת א"כ עדיין לא נגמר הדין וסגי בהוספת מעשים טובים כדי שהזכויות יכריעו את העוונת, אבל אם הצדיק נלקח כדי שלא יראה ברעה אם כן כבר נגזר הדין ואז צריכים לנפות את כל מעשיהם כדי שתועיל תשובתם.