אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר א/ד

שבת קודש פרשת תרומה ד' אדר א' - רבי אליהו מפולדא

אופן עשיית הארון וציפויו בזהב

"ועשו ארון עצי שטים... וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו" (שמות כה י-יא)

על אופן עשיית הארון מביא הירושלמי במסכת שקלים (דף טז:) מחלוקת: כיצד עשה בצלאל את הארון, רבי חנינא אמר, שלש תיבות עשאו, שתים של זהב ואחת של עץ. נתן של זהב בשל עץ, ושל עץ בשל זהב, וציפהו. כלומר, על ידי שהכניס את ארון זהב לתוך ארון העץ - ציפהו בחלקו הפנימי, ועל ידי שהכניס את ארון העץ לתוך ארון זהב - ציפהו מחלקו החיצוני. רבי שמעון בן לקיש אמר, תיבה אחת עשאו וציפהו.

הירושלמי עומד בדבריו על לשון הפסוק "מבית ומחוץ תצפנו", לשם מה חוזרת התורה ומדגישה דבר זה אחרי שכבר אמרה "וצפית אותו זהב טהור". ואמנם בתשובתו מחלק הירושלמי בין דעתו של רבי חנינא ובין דעתו של ריש לקיש. תחילה מקשה הירושלמי כן לפי דעת רבי חנינא, ומיישב שהפסוק בא להוסיף שיש לצפות בזהב את שפתו העליונה של הארון האמצעי - ארון העץ, שהרי ציפוי הארון על ידי שני ארונות הזהב לא הועיל לציפוי השפה.

אלא שאחר שמביא הירושלמי את דעת ריש לקיש, הוא חוזר ומקשה מה הצורך בכפילות הפסוק, ומיישב באופן אחר, שהפסוק בא לחדש שיש לצפות את הארון בזהב עד שלא יהיה ניכר החיבור שבין חתיכות העץ.

המהר"א פולדא בביאורו מפרש את הטעם שהוצרך הירושלמי לשנות את תשובתו בדעת ריש לקיש, שכן דוקא לדעת ר"ח שהציפוי נעשה באמצעות הארונות, הרי ששפתו העליונה של הארון היתה חשופה גם אחרי קיום הדין לצפות את הארון זהב, ולכן הוצרכה התורה להוסיף שיש לצפות גם את שפתו זו. משא"כ לדעת ריש לקיש שהציפוי נעשה בפשטות על ידי ציפוי הארון בזהב, אין שום סברא ששפתו העליונה תהיה שונה משאר חלקי הארון, וממילא לא היה צריך הפסוק להוסיף שיש לצפות גם את השפה, ולכן הוצרך הירושלמי לפרש באופן אחר את כפילות הפסוק.