אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/נצבים

יום ו' - רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל

כי קרוב אליך הדבר מאד (דברים ל יד)

על דרך העבודה יש לבאר פסוק זה, שכן ידוע שבריאת האדם היתה להכניע חומרו המתאווה ולקדש עצמו במותר לו. והנה מקור התאוות הבהמיות הינו מעולם התהו, שהוא למעלה מעולם התיקון, ובעולם התהו האורות העליונים הם ללא צמצום וגבול, משא"כ בעולם התיקון שהוא בגבול. והדרך להכניע תאוות אלו היא על ידי שיאהב את בוראו 'בכל מאודך' כי בחינת 'מאוד' מורה על בלי גבול וצמצום.

והדרך להגיע לבחינה זו היא ע"י שיעורר את הנקודה הפנימית שנצטמצמה אצלו בתוכיות הלב, שהיא חלק אלוק ממעל. וכשמתבונן באהבתו ויראתו ית' ומעורר את אור הנקודה הפנימית שהיא ללא גבול, אז מתבטלים כל ההרגשים והכוחות ואז בכוחו להכניע את התאוות הגשמיות ששורשם מעולם התהו ללא גבול.

לזה כיוון הפסוק: 'כי קרוב אליך הדבר - מאד', היינו שיש בכל אחד בישראל, וקרוב לו הדבר, להכניע את חומרו המתאווה ע"י בחינת 'מאד'. וזאת ע"י 'בפיך ובלבבך לעשותו' - ע"י שבירת הלב ומרירות על שעבר עליו, ובבחינת 'בלבבך לעשותו' - לעשות את הלב כלי קיבול ע"י שבירתו, והתגלות תעלומת לבו - הנקודה הפנימית. (פלא יועץ).