אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/יום כיפור וסוכות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום ה' - רבי עקיבא איגר[עריכה]

איסור אכילה חוץ לסוכה[עריכה]

הנה דנו האחרונים האם רק כשאוכל אדם בסוכה מקיים מצות עשה בקום עשה, אך כשאוכל חוץ לסוכה אינו נחשב אלא למבטל מצות עשה בשב ואל תעשה. או שמא באכילתו חוץ לסוכה נחשב הדבר כמבטל מצוה בקום עשה.

ונראה שאין כלל 'איסור' לאכול חוץ לסוכה, אלא שמוטל על האדם לקיים מצות עשה שתהיה אכילתו בסוכה, ואם אינו הולך לסוכה לאכול אכילתו אלא אוכל חוץ לסוכה - הרי הוא מבטל מצות עשה.

וכשם שדעת המרדכי לענין מצות ציצית, שההולך בבגד עם ארבע כנפות בלא ציצית אינו עובר בעשה בקום עשה, כיון שאין איסור על הילוך בבגד בלא ציצית, ורק כשהולך בבגד כזה מוטלת עליו המצוה לעשות ציצית, ואם אינו עושה הרי הוא מבטל את המצוה בשב ואל תעשה - כך גם בסוכה פשוט שאינו אלא מבטל עשה ב'שב ואל תעשה' ולא ב'קום עשה'. (גנזי רעק"א סימן ב).


יום ו' - רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ[עריכה]

פטור נשים מסוכה ע"ד סוד[עריכה]

בגמרא בסוכה (כח.) דרשו חז"ל את הפסוק בפרשת אמור (ויקרא כג מב) "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות": 'האזרח' להוציא את הנשים. ופירש רש"י: אי הוה כתיב אזרח הוי משמע כל תולדות ישראל, אנשים ונשים. וכתיב האזרח, מיומן שבאזרחים, להוציא את הנשים.

על דרך הסוד יש לבאר דרשת חז"ל באופן אחר. דאילו היה כתוב בפסוק 'אזרח' היינו מרבים נשים, כי תיבת 'אזרח' מורכבת מ'אז' ו'רח', 'אז' בגימטריא ח' הרומז לח' אותיות שם הוי"ה ושם אדנות, המרמזים על עלמא דדוכרא ועלמא דנוקבא, בשילוב כנסת ישראל עם דודה. וכן 'ר"ח' בגימטריא 'יצחק' שהוא סוג הגבורה והצמצום הרומז גם כן על עלמא דנוקבא. וכן 'אזרח' עולה למספר רט"ז שהוא גימטריה של 'גבורה'. וממילא יהיה פירוש הפסוק כל אזרח - היינו דוכרא ונוקבא - ישבו בסוכות, הזכרים והנקבות.

ולכך כתב הפסוק 'האזרח' בה"א הידיעה, שבכך עולה למספר רכ"א בגימטריא 'אר"ך' להורות שסוכת אר"ך מגן עלינו מעלמא אריכא, וממילא הנשים פטורות כיון שאין להם שם עלייה. וכנודע מדברי האריז"ל בסעודה שלישית, שהואיל ואין לנשים דיקנא לכך פטורים מסעודתא דדיקנא.

ואע"פ שביום הכיפורים נמי כתוב (ויקרא טז כט) 'תענו את נפשותיכם... האזרח...' בה"א הידיעה, ונשים הלא חייבות להתענות. יש לומר עפ"י דברי האריז"ל בכוונות תפילת נעילה, שביום הכיפורים יש עליה גם לנוקבא בדיקנא, וממילא גם לנשים יש להתענות. (עבודת ישראל).


שבת - רבי מאיר אריק[עריכה]

העמדת סוכה בעזרה[עריכה]

הפנים יפות (דברים טז כא) הביא מהילקוט דרשת חז"ל על הפסוק "לא תטע לך אשרה כל עץ" - אפילו סוכה.

וביאר הפנים יפות שכוונת הילקוט שכהנים פטורים ממצוות סוכה, באכילת דברים שדינם להיאכל בעזרה דוקא, כיון שאי אפשר לעשות סוכה בעזרה משום "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך".

ויש להקשות על דבריו, מדוע אי אפשר לעשות סוכה בעזרה, והלא את הדפנות אפשר לעשות גם מאבנים - ובבנין אבנים אין איסור של 'לא תטע לך אשרה כל עץ'. והסכך, אף שאין מסככים אלא בגידולי קרקע, וכל גידולי קרקע קרויים עץ וכמו שכתבו התוספות בשבת (כז: ד"ה כל) שאפילו קש נקרא עץ, וכן עץ שאכל אדם הראשון חיטה היה, ואם כן בכל גידולי קרקע שיעשה את הסכך לכאורה יעבור משום 'לא תטע לך אשרה כל עץ'.

אמנם לכאורה יש לומר שלא יעבור כלל על 'לא תטע' בסכך, שהרי לאו זה הוא דוקא כשמעמיד העץ דרך גדילתו, וכמבואר בתוספות יום טוב (מדות פ"ג מ"ז), ואם כן הסכך שמניחו מושכב אין בו משום 'לא תטע'. וא"כ צ"ב מדוע יעברו הכהנים על 'לא תטע' בהעמדת סוכה בעזרה. (מנחת קנאות סוטה מא:)