אוצר:בית המדרש/סוגיות/ציצית/כולל רע"א

להדרכה קצרה על אופן העריכה בדפי בית המדרש, לחץ כאן.

בדף זה ירוכזו הנידונים שיעלו על ידי רבני כולל רבי עקיבא איגר במסגרת שיתוף הפעולה בזמן קיץ תש"פ.

מנחות דף מג עמוד א - סוגיית ר"י רמי תכילתא

המחוייב בכלאים מחוייב בציצית

מה הקשר בין המחוייב בכלאים מחוייב בציצית, הלא ציצית הוא ענין בפנ"ע - ועוד, האם מי שפטור מציצית פטור מכלאים או לר"ש מותר ללבוש כלאים בלילה. מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)

יש מקום לדון על עצם פטור איסור כלאים לכהנים שהרי מקובל אצלנו שהכתוב ריבה להם מצוות יתירות ולא החסיר מהם וכאן הותר להם דבר שאסור לישראל ואם גנאי הוא לישראל ק"ו לכהנים. וביותר שהותר להם בזמן עבודה בלבד כלומר ככל שמעלתם גדילה הותר הדבר יותר. עופר דואני (שיחה) 13:18, 3 במאי 2020 (UTC)

פרט לכסות לילה

כסותו בלילה או כסות של לילה, בגד של סומא לכולם או בגד לסומא עצמו. מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)

מוציא אני כסות לילה שאינה בראיה וכו'

למה צריך להביא 'אשר תכסה בה' - אם מוכנים להתפשר ש'ראיתם אותו' מספיק שאחרים רואים אותו - נגיד את זה מיד. מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)

ברכה על הציצית

לפי רש"י שהיה לו שתי טליתות מצוייצות, למה בירך רק בצפרא ולא בלילה. מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 15:56, 27 באפריל 2020 (UTC)

יש גם שאלה מה קורה לא לפי רש"י: אם נניח שלא היה ציצית בכסות הלילה אז קשה מדוע הרי זו מצוות עשה שלא הזמן גרמא. ואם נניח שלא היה בגד בלילה או לא היה לו בגד עם ארבע כנפות אז מימילא אין כל תוכן במשפט הפותח את הסוגיא רב יהודה ... ומברך כל צפרא להתעטף. הוא פשוט בירך כאשר הוא לבש ציצית והאמירה שזה היה בבוקר היא ענין טכני לחלוטין הנוגע למלתחה של רב יהודה ולא לנושא הלכתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

ביאור הקושיא דבתחי' סברה הגמ' דר' יהודה כרבנן דאין מברך על כל לבישה ולבישה וכן מוכח דבתשובה תי' דס"ל כרבי, וא"כ עימתה הגמ' בין הא דסבר דלא הוי ז"ג מדמחייב נשים ובין המציאות שראינוהו מברך על אותה טלית כמה וכמה פעמים ולרבנן לעולם אין מברכים על אותה טלית פעמיים למ"ד לילה זמן ציצית ואין שום נפק"מ אי לבש בלילה טלית אחרת אי לבש את אותה טלית ובין לא לבש כלל, ולכך תי' הגמ' דבאמת סבר כרבי דמברך כן על כל לבישה ולבישה. ובהמשך אין זה מעיקר הסוגיא אלא מבארים את הסיטואציה דבירך בבוקר דווקא דאז היה לובש הכסות יום. ובענין הכסות לילה אפשר כהרא"ש דלעולם לא היה פושטו ואפשר דאה"נ שהיה מברך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

צ"ל שכוונת הגמרא אינה לשלול שהיה מברך בערב אלא לרבות כל בוקר, שלא היה בוקר שהוא לא היה מברך. משה (שיחה) 15:11, 29 באפריל 2020 (UTC)

מנחות דף מג עמוד א - כסות לילה

1. למה להרמב"ם מדברים על כסות לילה . למה לא: פטור בלילה.
2. למה הגמרא אומרת שממעטים או כסות לילה או כסות סומא למה לא שניהם.
3. היה ס"ד שכסות לילה יותר חייב מכסות סומא (או אינה אלא כסות לילה). למה? מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 08:21, 3 במאי 2020 (UTC)

עיקר מצוות ציצית מוטעמת בתורה וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה', וסומא אינו רואה ואינו בכלל טעם זה, ולכך יש צד יותר לפוטרו מאשר כסות לילה שהלובש מודע ורואה הציצית אף בלילה ואף אם אינו רואה מ"מ בעיקרו ישנו בענין זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

צריך עיון גדול

לדעת רבינו תם מה קושית הגמ' דוקא מחמת דרמי ואחרי שהוכיח דסבר לילה זמן ציצית, הא אפי' אי סבר דלילה לאו זמן ציצית כיון דכסות יום בלילה חייב נמי קשה אמאי מברך (שאגת אריה סימן ל). משה מקלב (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה.

נראה קודם, כי עצם הגדרת המצוה כזמן גרמא אף כי אין קיומה מסוים בזמן, אלא שהחפצא דמצוה-הכסות יום הוגדרה כמקושרת בזמן מסוים-זמן ראיה, מכריח לתפוס את המצוה כמתחדשת כל עת שהגדר הגורם מתחדש. כל צפרא וצפרא.

לפיכך הובן לגמ' שבכל צפרא ראוי לברך עליה.

לא כן למ"ד שאין הזמן גרמא ובהו"א דלא כרבי שאין חילוק הלבישות מחלק לחייב ברכה, היטב הק' הגמ' שאין ראוי לברך עוד, לפי שאין מתחדש בחלות המצוה ולא כלום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

סוגיית ארבע ולא שלוש

קיבוץ של שאלות על הסוגיא, שנשאלו ע"י האברכים הי"ו.

1. למה הגמ' מתחילה עם אשר תכסה בה ולא עם הראיתם אותו שזה הנושא של הברייתא?
2. ארבע ולא שלוש ולא חמש, למה רק אחד מהם?
3. אם בסוף זה לא רק 4, למה כתוב בתורה 4?
4. 'שיש בכלל חמש ארבע' 'שאין בכלל שלוש ארבע', בתורה כתוב ארבע, והיה צריך לומר 'שיש בכלל ארבע חמש' 'שאין בכלל ארבע שלוש'.
5. שלוש בלבד או גם שתיים ואחד, חמש בלבד או גם יותר.
6. הגמ' בזבחים דף יח אומרת שלכו"ע כמאן דאיתיה, ז"א שבגד של חמש הוא לא בגד של ארבע ואחד לא מתייחסים, א"כ מה הסברא שישנו בכלל ארבע?
7. על הצד ששלוש שמים בארבע מקומות או רק בשלוש?
8. רש"י אומר לעיל שלר' ישמעאל ב5 כנפות הוא ישים על כל ה5, א"כ שאלה 3 קשה הרבה יותר, משא"כ לרבנן מובן שבסוף שם רק על ארבע כנפות.
9. הדין של ארבע כנפות נאמר בכי תצא צמוד לפרשת כלאיים ולא בפרשת ציצית המקורית, למה?
10. לפי מה שתוס' מביא שיש שיטה בדברי ר"ש שהוא פוטר בעלת חמש, יש לעיין אם יש קשר בין כך שר"ש פוטר כסות לילה וממילא מחייב סומא אבל פוטר בעלת חמש, ולרבנן חייב כסות לילה וממילא כ"ש סומא וממילא מחייבים בעלת חמש, זה מקרי בגלל הלימודים או שיש קשר?
11. מתחילת הברייתא מבואר שרוצים לרבות חמש ולמעט שלוש, ורק בסוף שואלת מה ראית. (הרב ח.ג.)

2. כנף היינו התפרסות הבגד לצדדים שונים, כמו כנפות הארץ וכנפי יונה, וא"כ אמנם יש סברא במסקנת הגמ' שיש בכלל חמש ארבע, אבל יכלה להיות גם סברא הפוכה בתכלית, שאם יש רק שלש כנפות, והן פונות לכוונים שונים - כ"א לשליש מהשטח (כאילו מחלקים את העיגול לשלש), זה יותר כנפות ויותר ראוי לחייבו בציצית, ולכן למסקנא שיש בכלל חמש ארבע, ולמרות שחמשת הכנפות בע"כ הן פחות פונות לכוונים שונים מאשר ארבע כנפות, יותר אין אפשרות לומר לרבות גם את השלש.

ובקצרה, האם הנושא הוא מספר הכנפות או פניית הכנפות לכוונים שונים, והן סברות הפוכות אחת מהשניה. (הרב י.נ.)

כתבתי לפו"ר:

1. כבר כתבתי לעיל ("כסות לילה - ר"ת ורמב"ם") ש'וראיתם אותו' אינו פסוק הלכתי, אלא מטרת התורה ורצונה, ואם נדרוש מזה משהו לרבנן זה יהיה משהו יותר אגדתי/רעיוני (כפי שאכן דורשת הגמרא בהמשך לרבנן), לעומת 'אשר תכסה בה' שהוא חלק אינטגרלי מהצווי.

3. ע"פ מה שכתבתי ב-2, 4 כנפות הוא המקסימום של התפרסות שאין בו כפילות (ושיכול להיות עם זוית חדה של 90 מעלות), לעמת 5 שאין כל הכנפות פונות לכוונים שונים, אלא כלול אחד בתוך כוונו של השני (וגם הזוית יותר קהה {ובאמת צ"ל מה הזוית המינימלית שמוגדרת כנף להלכה}),

ולכן כתבה התורה ארבע כנפות שהוא עיקר מצוות ציצית, שיש בו את שתי המעלות - התפרסות גדולה לכוונים שונים, ושהכוונים השונים כ"א הוא כוון לעצמו ולא כלול בחבירו, ובאמת שמים את הציציות (להלכה כרבנן) רק בארבע מתוך החמש - כלומר שהכנף החמישית היא כמאן דליתא [שו"ר את הגמ' בזבחים יח, ב שציטט הרב גולדברג בשאלה 6, ולא נ"ל שהיא סותרת לדבריי].

(היה אפשר לפלפל שאולי באמת נצטרך דווקא טלית מרובעת שבה מתקיימים התנאים שכתבתי {ולא כאשר עגולה בזוית אחת, ומשלימים את ארבעת הכנפות במקום אחר}, וא"כ כשיש חמש כנפות נמצא שאין אפילו ארבע כנפות, כי הזוית לא חדה והכנפות כלולות בכוון של חברותיהן; והתורה על הרוב תדבר, ומכיוון שרוב הבגדים בעלי ארבע כנפות הן בזוית חדה, אזי כל בגד בעל ארבע כנפות חייב בציצית, והכנף החמישית לא הורסת את הגדרת ארבע כנפות.)

ועדיין היה אפשר לדון להלכה מה העיקר, התפרסות גדולה - ואז גם חמש כנפות ומעלה תהיינה חייבות, או זוית חדה (שאז אין כוון הכנף השניה כלול בכוון הכנף הראשונה) - ואז גם בעלת שלש תהיה חייבת. (הרב י.נ.)

כל השאלות מציגות תוצאה שבגד של שלש הוא תוכן אחר מבגד של ארבע וזה עניין של מספרים. (הרב ד.ס.)

בגד הוא בגד לבגד אין תוכן ודאי לא כמה פינות החיט עשה לו. (הרב ד.מ.)

כוונתי שזה לא עניין רק של מספרים אלא בגד שלש משמש למטרה מסויימת ובגד חמש משמש למטרה מסויימת אחרת. (הרב ד.ס.)

יישר כח על השאלות!

לענ"ד היישוב לקושיות ,2,3,4,5,6 תלוי בהבנה הבסיסית של המושג 'מיעוט'.

לדוגמא: 'ונפל שם שור או חמור' אין כל ספק שהפרשנות המילולית של המשפט הוא שנפל שם כל דבר ושור וחמור הם דוגמא בעלמא, למרות זאת מכך שהתורה פירטה בלשונה דוקא שור וחמור אנו מבינים שהתורה באה למעט מהנשוא הכולל של הפרשה ולמעט לפחות דבר אחד שהוא לא נכלל בפרשה, (שור ולא אדם חמור ולא כלים) - זה נקרא מיעוט.

כנ"ל לעניננו מעל לכל ספק הפרשנות המילולית של לשון התורה 'על ארבע כנפות כסותך' היא שדברה תורה לפי הרגילות על הבגד הבסיסי ביותר בגד בן ארבע כנפות (חתיכת בד שהאדם עוטף בה את עצמו) ומזה יש ללמוד לכל בגד שהוא. אלא שכנ"ל במקרים כגון אלו שאנו רואים שהתורה פירטה בלשונה פרט מתוך המכלול שהפרשה עוסקת בה, אנו לומדים שהתורה באה ללמדנו לצמצם את הנשוא הכללי של הפרשה ולהפחית ממנו דבר אחד לפחות ובזה דנה הגמ' האם כוונת התורה להפחית בגד בן שלוש כנפות או בגד בן חמש כנפות, (ההכרעה בזה היא ע"פ הסברא).

ובזה מיוושבות שאלה 2,3 וכן מיושבת שאלה 4 שכן אנו לא אומרים שחמש נכלל בארבע זה לא נכון! ובכל מקרה התורה אומרת ארבע!, אלא שחמש יותר דומה לארבע ולכן אין למעטו (או שלוש). וכן אין כל הגיון למעט שלוש ולרבות שני כנפות לכן ברור שממעטים כל מה שפחות מארבע.

{בקשר לשאלות 7,8 (אם הבנתי נכון) ככל ויעמוד לנגד ענינו רצון התורה למעט מן המכלול של האפשרויות (נשוא הפרשה) אפשרות אחת, אנו צריכים לראות מה פחות דומה לבגד הסטנדרטי והפשוט של ד' כנפות שבודאי מוזכר בתורה, ובו התורה לא חייבה, ומחשבה באיזה בגד נוכל לצאת ידי חובת מצות ציצית של ד' כנפות היא אינה מחשבה נכונה}.

שאלה 11. הגמ' מציגה את המסקנה ואח"כ מסבירה כיצד הגיעה לזה. (הרב י.ג).

אני לא בא לענות על כל השאלות אלא רוצה להציע מה שהיה נראה לי בכיוון הכללי כאן.

ישנם ב' אפשרויות ללמוד את הרבותא מאשר תכסה בה,

זה ברור שצורתו של בגד זה בגד המכסה את האדם מכל צדדיו וזה קיים רק בבגד שיש לו ד' כנפות, ומאידך בגד של ג' הוא בגד לא גמור וממילא הוא לא כיסוי כראוי, ומצד שני בגד בעל ה' כביכול הבגד מתפרס מחוץ לכיסוי האדם וזה גם חסרון במהות הבגד שהוא משמש לכיסוי האדם.

וממילא אפ"ל בב' אופנים איך ללמוד את הרבותא למ"ד שחייב, צד א' שיש ריבוי לבגד נוסף מחוץ לבגד הרגיל שהוא בעל ד' כנפות (דהיינו למרות שלא בכלל ד' אבל עדיין בכלל הכיסוי על גופו וגם אם זה לא הכיסוי המושלם עדיין הוא כיסוי מספיק חשוב כדי שיתחייב בציצית),

והצד השני בביאור הרבותא זה שיש אפשרות לראות כאן בגד נוסף שמתקיים בו לבישת בגד של ד' כנפות, וזה הנידון של הגמ' האם גם בג' אפשר לראות את זה כבגד שבעקרון הוא שלם ורק יש לו חסרון מסוים בשלמותו (ולענ"ד לא היה הו"א לחייב בבגד שהוא משולש לכל אורכו). או שרק בה' אפשר לראות את זה כבגד שלם כיון שלמעשה קיים פה הצורה של ד' גם אם לא מתוקן כראוי.

ונראה לענ"ד שהגמ' הבינה כצד הב', וממילא הגמ' מחפשת לראות גם בבגד של ה' את הד"כ שבו וכמו"כ בבגד ג' ששייך לומר שהוא בכלל ד', וזהו ת' הגמ' שבכלל ה' יש ד' ולא בכלל ג' ד' שיש חסרון לראות בבגד ג' מבנה של בגד ד"כ.

(ולפ"ז אפשר להבין שאם בבגד ה' התחדש שחייב בציצית אז יהיה חייב בכל הה' כנפות, אולם בג' לא מסתבר שיהיה חייב בכנף הלא גמורה). (הרב א.ג.)

חוטי צמר פוטרים בשל פשתן

1. למה לא מביאים ראיה משמואל עצמו, שדיבר רק על צמר בשל פשתן.
2. אם הבעיא היא מין כנף (רש"י), איך הדרשה דכלאים פוטרת הבעיא.
3. לרש"י (מין כנף) למה התכלת מהוה ראיה [צד בגמ' שכיון שתכלת מותר גם לבן פוטר] הלא אפשר לפרש הפסוק "ונתנו על ציצית הכנף - פתיל תכלת" ז"א שהתכלת על ציציות הכנף - ובאמת הלבן הם הציצית ועל זה פותלים תכלת.
4. צמר ופשתים פוטרים בכל מקום [דברי רב יהודא], חידוש בכלאים או חידוש במין כנף.
5. בכל מקום אפילו שיראין? אם בכל מקום מה מוסיף אפילו שיראין [הלא צמר ופשתים ופשתים לצמר כבר כתב].
6. ופליגי דר' נחמן: זה נראה כהמשך - דהיה צריך לכתוב גופא ר' נחמן אפי' שיראין - אם זה המשך במה ממשיך.
7. בדרבנן - גזירה אטו? או תקנה חדשה?
8. לפי רב נחמן מה עושים עם הכנף מין כנף - אין דרשה כזאת? מורינו ראש הכולל הרה"ג ר' דוד לייבל שליט"א (שיחה) 20:13, 13 במאי 2020 (UTC)