אוהל יעקב/סוכה/מו/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אוהל יעקב סוכה מו א

ביאור מאמר במס' סוכה א' ר' זירא וכו' בא וראה שלא כמדת הקב"ה מידות בשר ודם כלי מלא מחזיק וכו'.

אמר ר' זירא ואיתימא ר' חנינא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק אבל מדת הקב"ה מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנא' והיה אם שמוע תשמע וגו' אם שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע ד"א אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע. ע"כ המאמר:

וכאן הרים הרי"ף את דגלו וז"ל: מדת הקב"ה כלי מלא מחזיק וכו'. קשה מנין לנו שכלי הקב"ה מלא מחזיק אי תימא משום שנא' אם שמוע תשמע ודילמא אע"פ ששמע עדין לא נתמלא ולכך מחזיק שא' הקב"ה תשמע ואילו נתמלא כל שיעורו לא הוה מתמלא גם במדתו של הקב"ה וכו' ועוד קשה היכי קא' דמדתו של הקב"ה כלי ריק אינו מחזיק והלא כל בני אדם שלמדו תורה היו כלי ריקן ואעפ"כ היו מחזיקים ללמוד תורה הרבה ע"כ קושיית הרי"ף ועיין שם בתירוצו שאינו מסתברא לי.

ולי נראה ליישב ע"פ דאיתא בפרק עושין פסין (עירובין כא.) וז"ל:

ביאור המאמר מ"ד לכל תכלא ראיתי קץ וגו' דבר זה אמר דוד ולא פירשו א' איוב ולא פירשו א' יחזקאל ולא פירשו עד שבא זכריה בן עדו וכו'

אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד דבר זה אמרו דוד ולא פירשו אמרו איוב ולא פירשו אמרו יחזקאל ולא פירשו עד שבא זכריה בן עדו ופירשו. אמרו דוד ולא פירשו דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד (ולא פירש שיעורו) אמרו איוב ולא פירשו דכתיב ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (ולא פירש שיעורו) אמרו יחזקאל ולא פירשו דכתיב ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי קינים זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה וכו' והגה זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא וכו' והי זו היא פורענותן של רשעים לעתיד לבא וכו' עד שבא זכריה בן עדו ופירשו דכתיב ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה וכי פשטת לה הויא לה עשרין בעשרין וכתיב היא כתובה פנים ואחור וכי קלפת לה כמה הויא לה ארבעין בעשרין וכתיב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו' נמצא כל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה ע"כ:

וגם המאמר הזה צריך ביאור אך עתה אין לי עסק בו כי אם לישב קושית הרי"ף הנ"ל והוא מיושב שפיר ודברי רבי זירא האמור שאין מדת הקב"ה כמידת בשר ודם שבמידת הקב"ה כלי מלא מחזיק והוא נלמוד שפיר מכאן ודיקא לגבי תורה הוא נלמוד שפיר שהרי כאן ממה שפירש זכריה בן עדו שיעורו של המגילה והיא שכל העולם כולו הוא אינו כי אם א' מג' אלפים ומאתים בתורה וא"כ אי אפשר הוא להעולם להיות מחזיק את התורה אם לא שנאמר שהכלי מלא מחזיק הוא וזהו דוקא בתורה וע"כ הוא נלמוד מהאי קרא שנאמר אם שמוע תשמע וכו' אבל במילי אחרינא באמת אינו מחזיק אפילו במדתו של הקב"ה אינו חפץ בו הקב"ה שיהא ככלי מלא מחזיק ולזה הוא אומר אמר יחזקאל ולא פירשו דכתיב ויפרוש אותה לפניו והיא כתובה פנים ואחור וכתיב קנים והגה והי קנים אילו פורענותן של צדיקים בעולם הזה והגה אילו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא והי זו פורענותן של רשעים לעולם הבא ואף כאן צ"ב למה הוא מהפך שאצל צדיקין הוא אומר פורענותן של עולם הזה ומתן שכרן של עולם הבא ואצל רשעים הוא אומר פורענותן של עה"ב ונ"ל ע"פ שכבר הקדמתי מה דאיתא בחלק (סנהדרין ק.) שעתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק מלא עומסו שכרו הטוב ואי אפשר הוא ליתנו בעוה"ז שהעולם הזה כולו הוא אינו כי אם זרת שנאמר ושמים בזרת תיכן וא"כ אי אפשר הוא ליתנו בעולם הזה שהוא נתמלא בדבר מועט ואין כלי מלא מחזיק כי אם בדברי תורה וכן ברשעים להיפוך שעונשם הוא מלא עומסו ואי אפשר לקבלם בעה"ז כ"א בעה"ב וק"ל וזהו נמי דא' בפ' ר"ע אמר ריב"ל מאי דכתיב לחייו כערוגת הבושם אלא כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים וכיון שמדבור ראשון נתמלא דבור שני להיכן הלך הוציא הקב"ה רוח מאוצרותיו והיה מעביר ראשון ראשון שנאמר שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרא שושנים אלא ששונים וגם שם צריך לומר שאינו קשיא ליה על הבשמים מאחר שנתמלא בדיבור ראשון בשמים של דיבור שני להיכן אזל די"ל שבאמת היה די בבשמים הראשונים שהרי לא היו הבשמים כי אם להתעדן הנשמה ודי בבשמים הראשונים אבל על הדיבור קא קשיא ליה איך היה אפשר לעולם להחזיק דיבור ראשון כולו במלואו ועו' אף דיבר שני שהרי שהיו עשרת הדברות ובין כל דיבור ודיבור דקדוקים וכו' וא"כ כל התורה הוא נחלק לעשרת חלקים והעולם הוא כולה אחד מג' אלפים ומאתים בתורה וא"כ אי אפשר הוא להחזיק חלק העשירי מהתורה וע"כ הוא כיון שמדיבור ראשון הוא נתמלא ר"ל אף מקצת הדיבור הוא יכול להתמלאות וא"כ דיבור שני להיכן הלך אלא שהעביר ה' רוח מאוצרותיו וכו' וזהו שא' אל תקרא שושנים אלא ששונים ר"ל שהיא היא שאמרנו דאילו שושנים היינו הבשמים אינו קשה כלום די"ל שנתמלא בשמים כפי ערך העולם וזה היה מספיק לכל הדברות אלא ששונים שהוא הלימוד בעצמו עליו הוא אומר לפי שמדיבור ראשון נתמלא וע"כ הוא אומר ששונים שהוא בעל פה וזהו המגילה וזהו אי אפשר לעולם להחזיקו וק"ל:

ולפ"ז נ"ל שזהו הטעם שהארון היה אינו מן המדה להראות לך שהתורה אף מלא מחזיק שהרי ארון שהוא רק תשמיש של ס"ת והוא אינו מן המדה שאף שהמקום שהוא מלא הוא מחזיק את הארון ומכל שכן התורה עצמה קי"ל:

מעבר לתחילת הדף