אהבת יהונתן/הפטרת שובה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אהבת יהונתן הפטרת שובה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הפטרת שבת שובה

שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. עתה מבאר הנביא איך יחזרו בתשובה דהענין הוא דמעת לידת האדם ישתער עליו מלך הצפון בלב בחיל רב לכבוש את העיר ויהפוך סוללה ויעשה חור בחומות העיר ויבא שם ויעשה פתח גדול לבא שם עם כל חיילותיו. וזהו ענין עבירה גוררת עבירה דאם שומע אל היצה"ר פעם אחת ישמע לו שנית. נמצא כל חטאי בני אדם הם מאיכות עבירה ראשונה במרד ובמעל. וז"ש שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעונך ר"ל דנכשלת בשאר עבירות ע"י שוגג דעבירה ראשונה הנעשית במזיד. וצריך לשוב על עבירה ראשונה ואולם באם תתודו תתודו על כולם ווהו ענין קחו עמכים דברים וכו' אמרו אליו כל תשא עון ר"ל שימחו כל עונ ת וקח טוב ר"ל המעשים טובים וק"ל. או יאמר דהענין הוא דאם חטא אדם ונתחרט מוחלין לו. ואולם אים הוא מתועב בחטא ובכל יום ויום הוא מוסיף חטא על פשע ולא שם אל לבו יראת הבורא וניכר מתוך מעשיו שהוא כופר בעיקר ומכתו אנושה לא רוככה בשמן ותמרוקי מעשים טובים ותקנתו אל אל יתבר' לייחד הבורא באחדות המוחלט שהוא רואה במצפוניו ומגלה מסתוריו ואין דבר נסתר ממנו ואנה יברח מפניו כי בכל מקום הוא מוכן לקבל נזק וזהו ענין שובה ישראל עד ה' אלקיך והטעם כי כשלת בעונך הכוונה שהרבה פעמים באת לאותה מצודה וק"ל:

אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב. פי' דאי' במד' ויאמר קין גדול עוני מנשוא עולם ומלואו שלך ואתה נושא ולי אי אתה נושא ותמוה ונראה דהענין הוא דאם אדם פוגם בחטא נברא משחית ואלה תולדות חום העבירה. ופרנסת המשחית הוא באם מגיע נזק לאדם ומזה יחיה. ואולם אם ישוב האדם נסתלק המשחית מן האדם ושט בעולם וחי כשאר כוחות הטומאה ואין לו עסק באדם כלל. וזהו ענין שהקב"ה נושא עון ר"ל שמחיה את המשחית הנולד מן האדם באם שב אליו וז"ש קין עולם ומלואו אתה נושא ר"ל אתה מחיה אותם ולי אי אתה נושא היינו המשחית הנולד ממנו וז"ש אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ר"ל שישא עונותיהם והמשחיתים הנ"ל וימחול להם וק"ל:

ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו. פי' דהיצה"ר ישתדל לפתות את האדם בכמה ענינים שונים ובאם לא יוכל לו אומר לו שמע נא לעצתי וחיה ועשה עבירה פלונית ואח"כ תן כופר נפשך כי ירצך אלקיך בזה ואולם זהו דעת הפתיות לבנות על כותל רעוע וז"ש ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו זהו הצדקה שיאמר שהוא מגין עליו וק"ל:

ארפא. משובתם אוהבם נדבה. אולם אם ישובו מחטאתם ירצה השם את הצדקה וז"ש ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו וק"ל:

אהיה כטל לישראל וכו'. פירוש מפני דענין גשם הוא שמתעוררין אידים מן הארץ ויתקשרו למעלה ויריקו המים. ואולם הטל בא לעולם בלי התעוררת כלל כידוע וזהו ענין דהקב"ה יעביר רוח על הארץ ויתעוררו כל דיירי ארעא לשוב בתשובה שלימה ויוכלו לשאוף צל רה"ק וכפי ענין התעוררת דלתתא כן הוא ענין התעוררת דלעילא וז"ש אהי' כטל לישראל:

יפרח כשושנה. היינו דתואר ישראל בגלותה כשושנה כמ"ד בשה"ש כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות דהיינו ישראל בין האומות וזהו יפרח כבושנה. ויך שרשיו כלבנון ר"ל דשמא תאמר דלשושנה אין לה שרשים כן יהי' לבני ישראל וע"ז אמר ויך שרשיו כלבנון שיהיה להם שרשים עד בלי די וק"ל. ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון יובן עפ"י מ"ד בגמ' כל תענית שאינו עמהם פושעי ישראל אינו תענית ותמוה הלא מבערים קוצי' מן הכרם ונראה דהענין תענית הוא לתקן את כל המעוות מי שהוא ממואס דהיינו פושעי ישראל באם שהוא יכול לתקן אותם שיחזרו בתשובה אין לך תקנה גדולה מזו. וז"ש כל תענית שאין עמהם פושעי ישראל הכוונה שלא תקנו פושעי ישראל בתעניתם כדי להצטרפם בבני ישראל אינו תענית והן היה ענין הקטורת שהיה שם חלבנה ואולם גם החלבנה היה קולט ריח טוב משאר סממנים וכמו כן קבלו פושעי ישראל ריח מגדולי הדור זית רענן יפה פרי תואר וז"ש וריח לו כלבנון פי' שיקבלו ריח כמו קטורת בבהמ"ק המכונה לבנון וק"ל. ישובו יושבי בצלו וכו' אלו גרים שיתגיירו וישובו בצל ישראל יחיו דגן ויפריחו. זכרו כיין לבנון פי' דאי' שהגרים יבואו לחסות תחת כנפי השכינה וישירו שיר לה' צבאות ואי' במקדש היו אומרים שיר על היין כמ"ד משחרב בהמ"ק בטל השיר מבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין וזהו ענין שיר שהיו אומרים במקדש וז"ש זכרו הכוונה זכר הגרים יהיה בשיר כיין לבנון וכבר אמרנו דלבנון זהו בית המקדש וק"ל:

אפרים מה לי עוד לעצבים וכו'. מי חכם וישמר אלה וכו'. פי' דהפולסופים תמהו איך הלכו הראשונים בחושך וקטרו למלאכת השמים ולהוריד השפע כי זהו הבל דלא יתכן שיקבל שום כוכב שפע לפעולה בעולם השפל כי הוא מוגבל עצמו מגשם החמישי ולא יקבל מין אחר ואם יאמר האומר שהחמה פועל בשפלים איננו אמת כי החמה עוברת ביסוד אש וממנו מקבלת החום וזהו חום השמש. וגם דעת הרמב"ם נוטה לזה וחשב מי שמייחס שום פעולה אל כוכב שהוא כפירה גמורה כי לא קצרה יד הבורא מלפעול בשפלים. וז"ש הנביא אפרים מה לי עוד לעצבים שמקטירין למלאכת השמים אני עניתי ואשורנו הכוונה אני משגיח בשפלים אני כברוש רענן ממני פריך נמצא דהכל מאתו תצא ואולם האמת שהאדם מקבל מקרה מגרמים השמים ממקרים ההויים בעולם וכי הקצור קצרה כפי הסיבה הראשונה המאציל אמיתי לפעול בשפלים בזה הענין ועל זה אמר כי ישרים דרכי ה' הכוונה דכבר נודע שאל יתברך נתן הבחירה לבני אדם ואלו לא הי' ע"י אמצעי יהי' כולם צדיקי' כי מאתו לא תצא רעה ולכך נשתלשל במדריגות ממדריגה למדריג' עד שהרשות נתונה לבני אדם וזהו ענין כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וא"ש וק"ל. באופן אחר נראה דאי' בגמ' שאל האי מינא אם אין הקב"ה חפץ בעוברי עבירה דין הוא שאם באים על הערוה שלא יתעברו א"ל עולם כמנהגו נוהג. ואי' עוד שם דכל כך היה השטן מרקד ביניהם ובאם שהיה שם חולה ונכנס לע"ז מיד נתרפא. ולהבין נראה כמ"ש באיוב משגיא לגוים ויאבדם ואין זה הכרח כי בדרך שאדם רוצה לילך וכו' והבא לטמא פותחין לו. וז"ש הנביא אפרים מה לי עוד לעצבים הוכיח אותם על עבודה זרה. ואפרים השיב איך לא אמון בם כי המה מראים גבורתם והיינו אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא. וע"ז אמר הנביא מי חכם ויבן אלה וכו' צדיקים וכו' ר"ל הבא לטהר מסייעין לו והבא לטמא פותחין לו מפני דהלך אחר ההבל לכך ימות בהבל. ואולם אוהביו כצאת השמש בגבורתו ספיר גזרתם ונוצצים כעין נחשת קלל ושומרי' את עצמם בטהרה בימי אפילה עד שיבא המלך המשיח ויוציאנו מאפילה לאורה בעגלא ובזמן קרוב אמן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף