אהבת יהונתן/הפטרת מקץ ושבת חנוכה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אהבת יהונתן הפטרת מקץ ושבת חנוכה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הפטרת מקץ ושבת חנוכה תמורת הפטרת מקץ

רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ה'. פי' הגאון בג' אופנים והפשוט הוא דאמרי' בגמרה רינה זו תורה וכן הוא אומר קומי רוני בלילה ואמרי' אין להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ולכך חייב אדם להתפלל במקום הקבוע לו ללמוד דכתיב לשמוע אל הרינה ואל התפלה במקום רינה שם תהא תפלה וזהו המשך הפסוק רני ושמחי בת ציון פי' שיתעסקו בתורה כי הנני בא ושכנתי בתוכך בזכות זה וא"ש. או יאמר דאמרי' בגמ' בשביל שאמר דוד זמירות היו לי חקיך נכשל ע"ש. והטעם הוא לפי שהאדם צריך ללמוד בעיון יותר דק. והוא דידוע שהשכינה שורה בד' אמות של הלכה ובאם הרוח הקודש שורה על הנביא זיווהי משתנין וארכובותיה דא לדא נקשן כמ"ד פחד קראני וכו'. אמנם כ"ז היה בשאר נביאים שלא שרתה הרוח הקודש עליהם תמיד אבל באם מדרגת הנביא כאשר ידבר איש אל רעהו כמו מדריגות משה דהשכינה היתה בגרונו של משה דכתיב פא"פ אדבר בו. לזה שייך שפיר רינה. ולפ"ז א"ש רני ושמחי בת ציון קשה הא לא שייך רינה כנ"ל לזה אמר כי הנני בא ושכנתי בתוכך דייקה כמדריגת משה ושפיר שייך רינה וא"ש. או יאמר וקרוב לאמת הוא דשאל המלך כוזרי להחבר למה תקנו אנשי כנה"ג תפלת י"ח על בקשת העולם הזה ואין בו זכר לעוה"ב כלל. והשיבו החבר דלמדו זאת מתורתנו הקדושה דכתיב אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם וכל הפרשה כולה מדברת על עניני עוה"ז. ואעפ"כ נרמז שכר מהעולם הבא הנצחי. יען תכלית השכר הגדול לאדם השלם בתכלית השלימות הוא שזוכה ורואה פני השכינה ובפ' הנ"ל כתיב והתהלכתי בתוככם. וגם בתפלת י"ח תקנו ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. היוצא מזה שתכלית השכר הוא לקבל פני השכינה. ואי' בגמרא לעתיד מביא הקב"ה היצר הרע וישחוט אותו לצדיקים נדמה להם כהר גדול וכו'. ומסיק שם דאלו ואלו בוכים וצריך להבין על הצדיקים למה יבכו הלא זהו צבי עדיו של צדיק שנצח שונאו ויראהו שחוט לפניו ואמר הגאון זצלה"ה טעם לשבח מפני שהצדיק לא בא לעולם אלא להשיג השלימות ולקבל שכר. וכ"ז הוא אם היצר הרע בעולם אמנם לעתיד שלא יהיה היצר הרע בעולם לא יהיה שכר ועונש ולזה יבכו. וזה שאמר רני ושמתי בת ציון אכן קשה כנ"ל הלא לא יהיה שכר ועונש ומבשר הנביא ואומר כי הנני בא ושכנתי בתוכך הרצון שזהו תכלית השכר לקבל פני השכינה ואין לך שכר גדול מזה ושפיר יש רינה ודיצה לצדיק וק"ל:

ונלוו גוים רבים אל ה' ביום ההוא. יובן במה דקשה דאמרי' קשים גרים לישראל כספחת וכאן אומר ונלוו גוים רבים היינו שיבאו להתגייר. רק י"ל דאמרי' בגמ' איך נשא שלמה נכריות ומשני גיירם אמנם לא קבלו הדת יהדות בלב שלם ולכך חטא לפי שאדם יראה לעינים וה' יראה ללבב. והגואל צדק יהיה במדריגה שיודע מה בלבו של אדם ושפיר יוכל לגייר גרים. ושלמה עליו השלום ביקש להיות כמשיח כמו שכתב ביקש קהלת למצוא וכו' לידע מה בלבו של אדם ולכך חטא. ולפ"ז יובן הפסוק ונלוו גוים רבים ביום ההוא לפי שמשיח ידע מה בלבו של אדם ושפיר יוכלו להתגייר וא"ש:

או יאמר בהקדם ליישב מאמר דהמע"ה בתהלים קל"ב עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער וכו'. עפ"י מ"ד בגמרא דאמר משה לבצלאל לעשות כלים תחלה ואח"כ משכן א"ל בצלאל דרכו של עולם בונה בית תחלה ואח"כ מכניס לתוכו כלים וכו'. א"ל משה לבצלאל בצל אל היית. והקשה אמ"ו אלו היה בונה משכן ומקימו לאלתר אתי שפיר אבל לא הוקם המשכן עד אחר גמר כל הכלים ונשלם כל המלאכה אם כן איך הוכיח בצלאל שיעשה משכן תחלה. ותירץ אמ"ו זלה"ה דאי' בתיקוני זוהר למה נבראו בהמות וחיות ועופות ודגים קודם שנברא אדה"ר ומפרש הטעם מפני שצריך להיות הקליפה קודם לפרי. והעד עץ היער שהעלים קודמים להפירות ולכך נבראו בעלי חיים קודם אדה"ר שלא נבראו אלא לשמשו. ואין לך דבר בעולם שאין לו שומר וגבול מחיצה ולכך אנו מתפללין בבה"כ כי הדין נותן שיתפלל כל אדם בביתו דהלא מלא כל הארץ כבודו אמנם צריך להיות בגבול ומחיצה. ובזה נבא אל הביאור כי ידוע דהארון היה יותר קדוש מהמשכן שהמשכן היה קליפה לארון וזה תשובת בצלאל למשה דרכו של עולם קליפה תחלה ואח"כ הפרי לכן משכן תחלה ואח"כ ארון אמר לו משה בצל אל היית הרצון שכך נברא העולם. וידוע דבצלאל היה מיוחס לאפרת דכתיב בד"ה ויקח כלב את אפרת ותלד לו את חור וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל ולפ"ז א"ש המשך הכתובים עד אמצא מקום לה' תחלה ואח"כ משכנות לאביר יעקב ואמר טעמו בצדו הנה שמענוה באפרתה ר"ל שנלמד מבצלאל שנקרא אפרת וגם מצאנוה בשדי יער ר"ל כעץ היער שהקליפה קודם לפרי ואח"כ נבואה למשכנותיו נשתחוה להדום רגליו הדום הוא שרפרף ונקרא הדום ששם השכינה ממש שורה. היוצא מזה שכל נברא צריך להיות לו שומר. והצדיק שבדור יש לו שומר והם עמא דבר ואם כן לעתיד כשיכרו' ה' את לב האבן מישראל ויהיו כול' ברורים כולם יזכו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. ומי יהיה שומר להם לזה מבשר הנביא ואומר ונלוו גוים רבים אל ה' היינו הגרים הם יהיו השומרים דבוודאי הבא במקלו ובתרמילו לא יזכה לרב טוב הצפון כישראל ולכך יהיו שומר לפרי והטעם ושכנתי בתוכך וידעת וכו' וק"ל:

ונחל ה' את יהודה חלקו ובחר עוד בירושלים הס כל בשר וכו'. יש לפרש עפ"י מ"ד בגמרא כל מי שיש לו קנאה על חבירו עצמותיו מרקיבין ויש לדקדק למה דווקא עצמותיו והוא מפני שהקנאה הוא בטבע בבשר אדם מפני שהעצם בטבע קשה וכל אדם צריך ליזהר שלא יגבר בשר על העצם ואם כן כשיש לו קנאה הוא מחמת הבשר ודומה כאלו העצם נרקב ונתעב וזהו שעצמותיו מרקיבין דומין כאלו נרקבין. וידוע הטעם על שלא נתחלקה ירושלים לשבטים שלא יקנאו זה את זה לומר בחלקי נבנה בית המקדש. אבל לעתיד לא יהיה קנאה ושנאה וכתיב וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו ושפיר נחלק ירושלים לשבטים. ונבוא אל הביאור ונחל ה' את יהודה חלקו ובחר עוד בירושלים והטעם משום הס כל בשר בשר דייקא כנ"ל וק"ל. או יאמר דכתיב. וישב שלמה על כסא ה' מלמד שמלך בעליונים ואמר אמ"ו טעם לשבח דידוע דשלמה המע"ה היה מלך על כל העולם וזהו כסא בתחתונים וגם מלך על אדמת קודש שמיוחס לעליונים וזה המלכות לא שייך כ"א במלכות בית דוד וזהו מאמר הנביא ונחל ה' את יהודה ר"ל משיח שבא מיהודה חלקו על אדמת הקודש ר"ל שיהיה מלך על העליונים והטעם לפי שבחר עוד בירושלים ומפרש ואזיל הס כל בשר מפני ה' כי נעור ממעון קדשו ר"ל שישרה שכינתו למטה וק"ל:

ויראני את יהושע הכה"ג עומד לפני מלאך ה' והשטן עומד על ימינו לשטנו. נר' לפרש ע"פ מ"ד בגמ' גדול הלימוד שהלימוד מביא לידי מעשה וצריך להבין למה גדול ממעשה הלא המעשה יותר נבחר ואאמ"ו זלה"ה הטעם מפני שהמעשה הוא שהיצה"ר מערבב אותו במחשבות זרות אבל בד' אמות של הלכה אין לו רשות להלוך מפני שהשכינה שם. וכן אי' בגמ' אם פגע בך מנוול זה משכהו לבה"מ וא"ש הגמ' גדול הלימוד שהלימוד מביא לידי מעשה אם לומד בשעת מעשה וודאי דעתו צלולה ואין מחשבתו זרה. אמנם כ"ז שייך באיש שהיצה"ר בו מנעוריו אבל באיש שכלה לו היצה"ר שפיר יוכל לעבוד בלא תורה ואי' בזוהר אם ימות אדם ויחיה ע"פ הנס אין היצה"ר שולט בו. ויהושע כה"ג היה מושלך לגו אתון נורא יקידתא ופרחה נשמתו וחזרה לו ולא שולט בו יצה"ר ושפיר יוכל לעבוד בלא תורה. ותורה נקראת ימין דכתיב מימינו אש דת למו וא"ש והשטן עומד על ימינו ר"ל מחמת התורה שנקראת ימין שלא למד. ויאמר ה' אל השטן השם הוא המלאך כי הוא נקרא בשליחות השם יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבוחר בירושלים מ"מ אתה מקטרג עליו הלא זה אוד מוצל מאש ואין ליצה"ר אצלו שייכות כלל וק"ל:

או יאמר. וניישב תחלה המשך הפסוקים בתורה וישת יד ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה שיכל את ידיו וכו' ויברך וכו' ויאמר יוסף לא כן אבי כי זה הוא הבכור. ותמוה למה המתין עד שבירך אותם ולא אמר מיד כי זה הבכור אלא הענין כך דידוע שאין שייך אצל הקב"ה ימין או שמאל כי מלא כל הארץ כבודו ומה שמצינו השיב ימינו אחור הוא כדי לשבר האוזן ולכך קודם הברכה לא חש יוסף לדייק בזה מפני שהיה סבור שהשכינה אצלו אמנם אצל המלאך שייך שפיר ימין או שמאל וכאשר שמע יוסף שברכן המלאך הגואל ואצלו שייך שפיר ימין או שמאל לכך אמר יוסף לא כן אבי וכו'. ויהושע היה עומד לפני מלאך ה' וימינו נגד שמאל המלאך וכן שמאלו נגד ימין המלאך והשטן בא להשטין ולא כל כמיניה לעמוד בצד ימינו של מלאך רחמים ובהכרח צריך לעמוד לצד שמאל של מלאך והוא ימין יהושע לכך והשטן עומד על ימינו לשטנו וק"ל:

הלא זה אוד מוצל מאש. לפי שהשטן ביקש להשטין במדה"ד והשיב לו המלאך הלא זה אוד מוצל מאש שהוא מדה"ד דכתיב כי באש ה' נשפט והוא ניצול מאש:

ויהושע היה לבוש בגדים צואים ועומד לפני מלאך ה'. פי' אמ"ו בשני אופנים ומתחלה ניישב מ"ש משה להקדוש ברוך הוא והן לא יאמינו בי ותמוה הלא מרים הנביאה נתנבאה שעתיד אביה להוליד בן שמושיע לישראל כמבואר בפסוק ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו ועיין במדרש דגם שאר הנביאים שהיו במצרים כמו סרח בת אשר כולם היו מתנבאים שע"י מכה עתידין ישראל ליגאל ואם כן איך אמר והן לא יאמינו בי. רק דהענין כך הוא מפני שמשה נמסר לסרדיוט לפי שהרג את המצרי וסברו ישראל שנהרג ובאמת נהרג אמנם הקב"ה ברחמיו וברוב חסדיו החזיר בו נשמתו ע"פ הנס. וישראל לא היו יודעין ששב רוחו אליו והעד שברח מיד הסרדיוט ולא ידע אדם מזה ולכך אמר והן לא יאמינו בי כי בסברתם שאני כבר מת. אך צריך להבין אם משחיה פעם אחת למה מת הא אית' צדיק למה מת מפני במעולל בעפר קרנו ועפר סודו ואל העפר ישוב והנשמה צריכה לזכך ולכך טועם טעם מיתה. אכן באדם שכבר מת ז"א שייך כלל. אמנם י"ל דהיא היא מפני שהגוף היא משורש ראשון ומעפר יסודו לכך אל עפר ישוב דהלא בפעם שנית נמי נשמתו קשורה בגוף החומר העכור. אבל לעתיד בעת התחיה יברא הקב"ה בריאה חדשה והגוף לא יהיה נוצר מהעפר ולזה אמר שהצדיקים יעלו אבר כנשרים ולא ימותו. היוצא מזה אם ישוב רוח אל האדם ועדיין שרשו בעפר ימות הגוף מיתה טבעיית. וביהושע כ"ג מצינו שהושלך לגו אתון נורא יקידתא ופרחה נשמתו וחזרת לו כנ"ל. ואם כן קשה למה מת וצ"ל שהיה עודנו מוגבל מעפר וביאר לן הנביא זה ויהושע היה לבוש בגדים צואים ר"ל הטעם דלמה מת פעם שנית מיפני שהבגד שלו הוא הגוף שהוא בגד לנשמה היו צואים כנ"ל וא"ש:

או יאמר. ואגב וגררא ניישב הפסוק במשלי יכין רשע וילבש צדיק ויש לדקדק מלת וילבש מה לבישה שייך כאן. רק י"ל לפי שהזכיות של צדיק הם נגנזין תחת כסא הכבוד לרב טוב הצפון ועבירות שלהם מזדככין בעוה"ז והם בגדיו המעטרין אותו. וברשע היא להיפוך כי אין לו מה לשום באוצר רק מעט מצות שהם בידו וזהו בגד נאה. אמנם ליום הדין ילבש צדיק את הבגד של רשע ויתענג בו וע"ז אמר החכם יכין רשע וצדיק ילבש. ויהושע היו לו וודאי עונות מועטים דאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא והיה לבוש בגדים צואים ועומד לפני המלאך. ויען ויאמר אל העומדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצואים מעליו וכו' ראה העברתי מעליך עונך והלבש אותך מחלצות. לפי' ראשון הנ"ל צ"ל שהיה מרמז על עולם הנצחי ולפי' שני מדבר על ענין עוה"ז מפני שאחאב בן קוליה וצדקיה גם הם הושלכו לכבשן האש והם כלו ונשרפו כמבואר בגמרא דסנהדרין ואותם הבגדים שהיו להם הלביש יהושע הכה"ג ולישנא דקרא משמע כן מחלצות לשון חלץ נעלו וק"ל:

ואומר ישימו צניף טהור על ראשו. פירושו דהנה שני כתרים הם כתר כהונה וכתר מלכות וכתר כהונה נקרא צניף קדוש וכתר מלכות נקרא צניף טהור לבד ויהושע היה כה"ג. ובבית שני היו הכה"ג מלכים כמבואר ביוספון ולכך צניף טהור דייקא:

ויעד מלאך ה' ביהושע לאמר כה אמר ה' אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. ידוע דאין המלכות הנכונה היתה בח"י ראוי אלא לבית דוד בלבד. וגם אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד ובזה חטאו החשמונאים שמלכו. וכאן כיון והזהיר מלאך ה' ביהושע על המלכות אם בדרכי תלך מפני שהמלך צריך לרחם על עמו וזהו דרך ה' שהוא מלא רחמים. ואם את משמרתי תשמור אזהרה על הכהונה. וכפל דבריו באומרו וגם אתה תדין את ביתי והיא המלכות כמו שכתב בית דוד דינו לבקר משפט. וגם תשמור את חצרי היא הכהונה. ונתתי לך מהלכים וכו' פי' שיהיה לך יתר שאת על שארי המלכיות שאינן מבית דוד הנקראים עומדים דאין ישיבה בעזרה וכו' ולך אתן מהלכים בין העומדים האלה וק"ל:

שמע נא יהושע הכה"ג אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה. ידוע מ"ד בגמרא וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו וקאמר הגמרא איהו עדיף מינייהו דאיהו חזי ואינהו לא חזו ואינהו עדיפי מיניה. דאינהו נביאים ואיהו לאו נביא. וצריך להבין הלא דניאל היה מגלה עת קץ וניבא גם על בית שני והוא היה משרא קטרין ורב חכמייהו וכל רז לא אניס ליה ועוד היה יותר ממעלת הנביאים דאיהו חזי ואינהו לא חזו ולמה לא יתואר בשם נביא רק הענין הוא לפי שאין תואר נביא חל על מין הישראלי אלא בידוע לנו שהראה אות או מופת וחנניה מישאל ועזריה המה הראו מופת בעת שהושלכו לכבשן האש שאפילו בגדיהם לא נשרפו ולכך נתארו בשם נביאים משא"כ דניאל. וכן יהושע לא יתואר בשם נביא כי בעת הושלך לכבשן האש נשרפו בגדיו ועל שלא נשרף הוא בעצמו יוכלו לומר שסך גופו בסלמנדרא ולכך לא בכם נביא יתואר וזה שאמר שמע נא יהושע אתה ורעיך היינו חנניה מישאל ועזריה והיושבים לפניך כי אנשי מופת המה המה דייקא שנראה מופת על ידם

אני הנני מביא וכו'. כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים וכו' ומשתי את עון הארץ וכו'. המקרא הזה אומר דרשוני ואמר הגאון זצלה"ה בטוב טעם ודעת ע"פ מאמר הגמ' דב"ב אמר רבב"ח אמר לי האי טייעא תא ואחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא בהדדי ואזלי וחזאי דעביד כוי כוי שקליתא לסילתאי ואנחתא בכוותא דרקיע' ואדמצילנא בעיתא ולא אשכחית אמרי איכא גנבי הכא אמר לי האי גלגלא דרקיע' הוא דהדר. נטר עד למחר כי השתא ומשכחת ע"כ. המאמר הזה תמוה ואין לו שחר כלל כי לעולם לא עלה על דעת אדם לעלות לגלגל הרקיע בחייו מחמת חום השמש ועוד מהלך ה' מאות שנה מארץ עד לרקיע ואיך יעלה על דעת שהגיע לגלגל הרקיע כי הארץ הוא במרכז האמצעי והגלגלי' מקיפי' אותה ככדור ואם הגיע עד הגלגל אם כן אין הארץ במרכז האמצעי ולפי שעינינו רואות שהוא רחוק מאוד. ומעולם לא שמענו שיש כוים בגלגל המוצק החוזר. ועוד לפי מעט שכלנו יוכל להשיב אם יניח אדם חפץ על הקערוריית אם הוא סובב יפול למטה לארץ כי לא יתכן שיתקיי' בו וצריך ביאור. אמנם דברי חכמים כדרבונות בלשונם לא יכזבו ולבם נכון עמם. ונקדי' מה שביאר אלכסנדר עם לפוטו"ת בהתחברם יחד כל התורה הקדושה על דרך משל ומליצה על פסוק ויצא יעקב מבאר שבע וכו' וכתב כי ידוע לכל חכמי ויודעי בטבעיות העולם כי שבעה משרתים משפיעין למין האדם ז' כוחות וכל משרת כח אחד ובשבעה אלה לא יגע בו רע אמנם בכל כח יש יצה"ר מפני שהוא מסית ומדיח בכל השבע וכל כח יש לו שם בפני עצמו והדבר נקרא על שם פעולתו אשר יפעל וכל כח פועל פעולה אחרת לכך שבע שמות נקראו לו. והשבע האלה יתפרדו ויהיו לארבעה ראשים והם הד' חושים ויקראו בשם הד' כוחות. כח הראיה והשמיעה והריח והדיבור וע"פ ארבעה אלה אנו משיגים שיש בורא עולמות. והיינו מפאת מעשיו כי א"א להשיג הבורא בעצמו אלא מצד ברואיו כפי שעינינו רואות השתנית זמן וגבול לכל נברא ויום המות ויום הולדו והווית העולם והפסדו וחיבור ארבע יסודות אשר ישתנו קצתם אל קצתם כי אי אפשר מבלי אומן שיעשה הכל וע"פ הד' כוחות הנ"ל אנו משיגים שיש בורא אחד ר"ל מחמת כח הראיה אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח ובעינינו רואים שיש לה גבול וכל שיש לו גבול יש לו תחלה וכל שיש לו תחלה יש לו תכלה וכל שיש לו תכלה איננו בורא ומוכרח שיש לו בורא אחד שברא הכל וכן אנו רואין הפירוד והחיבור הוא הכל מן רצון האל יתב'. וכן בשאר כוחות אנו משיגים הבורא וכן בריח כשהיא באהבה כתיב הדודאים נתנו ריח וכן בדיבור ואין רצוני להאריך. אמנם המכחישים לא השיגו הוא מחמת חילוף קצתם אל קצתם שהכוחות מתחלפין למשל אם יש טעם אדם בדבר שהוא מתוק לחיך ויש טעם מרה כלענה הוא מחמת חילוף הכוחות. היוצא מזה ששבעה משרתים פועלין במין האדם שבעה כוחות הנ"ל לכך יש שבעה נקבים בראש והם ב' עינים וב' אזנים וב' בחוטם וא' הפה הם שבעה וע"פ הנקבים האלה יוצא מכח אל הפועל. ולזה אנו מקלסין הבורא אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים שע"פ הנקבים אנו משיגים הבורא שהוא יחיד. וכל הכוחות הנ"ל המה רהוטין אל הלב שהוא נקרא באר שהוא דולה והשקה כל הגוף. וכל נעשה מיוחס אל הלב כמ"ש תנו לב וכן כל אשר עם לבבי אדבר בו וכן מצינו הרבה. ונבוא אל הביאור ויצא יעקב מבאר שבע ר"ל לב איקרי באר כנ"ל הוא באר של שבע וילך חרנה ר"ל לעולם השפל שהיצה"ר בו ולכך נקרא חרנה לשון חרון אף ויצא הוא שביקש להשיג הש"י מפאת ברואיו כנ"ל והוציא מכח לפועל. ויפגע במקום ר"ל שהשיג עילות כל העילות שנקרא מקום כידוע. וילן שם עד כאן השיג מפני שא"א להשיג יותר וא"ש. ונקדים עוד הקדמה אחת ואחר נבוא אל הביאור דאמרי' בגמרא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזליא תליא מילתא ר"ל מפני שמזל העושר הוא בצפון ומזל החכמ' הוא בדרום וא"א שיהיו לאחדי'. אמנם אם יסבב הגלגל יוכל להיות שניהם במקום אחד כמו שמצינו בשלמה שהיה חכם מכל אשר לפניו וגם עושר נתן לו אח"כ שיסבב הגלגל. היוצא מזה שהחכמה והעושר אינם יכולים להיות כאחד. וזהו רמז לן רבב"ח באמרו תא ואחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא בהדרי ר"ל שהוא מין האדם כי החומר הוא קרוץ מהאדמה ורוח עליון הוא מהרקיע ודבר חידוש שרוחני ידבק בגשמי וחזאי כמו כוי כוי ר"ל ז' נקבים הנ"ל וע"פ הנקבים כל פעולה נעשים וגם החכמות יושג ע"פ שבע הנ"ל. שקליתא לסילתאי ואנחתא בכותא הרצון סלתאי הוא מזונו פירוש אמרתי שע"פ החכמה לא אהיה חסר לחם כי ממילא יבוא לי. אדמצלינא בעיתא ולא אשכחתיה ר"ל בתוך כך שהייתי עסיק בחכמה עליונית הייתי חסר לחם כמאמר החכם לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר. אמרתי איכא גנבי הכא ר"ל מי גנב זאת מידי א"ל הא גלגלא דרקיעא ר"ל שאי אפשר שיהיו לאחדי' העושר והחכמה. נטר עד למחר ר"ל יש מחר שהוא לאחר זמן עד שיסבב הגלגל כי מזוני במזלא תליא והדר ר"ל שיחזור המזל וא"ש. ונחזור לעניננו כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע ר"ל הוא הלב שנקרא לב האבן בזמן שהיצה"ר בעולם ומפרש על אבן אחת שבעה עינים הם שבע נקבים שרהוטין תמיד אל הלב ויחס השבע הנ"ל אל העיני' שלשון ראיי' נופל בו כמו את המראה הזה וכו'. הנני מפתח פתוחה ר"ל שאסיר את לב האבן מישראל ויראת ה' יהיה חקוק בלבם מפני שיעביר זדון מן הארץ ומשתי את עין הארץ ההיא ביום אחד אחר שכלה היצר הרע מן העולם אין לך אדם שעושה עבירה וק"ל:

וישב וכו' ויאמר אלי מה אתה רואה וכו' והנה מנורת זהב. כולה זהו תורתנו הקדושה. וגולה על ראשה דהתורה נקראת באר מים חיים וגולה הוא לשון מעין כמו גולת עליות וגולות תחתיות שבעה מוצקות ידוע דעץ הדעת טוב ורע הוא עתה בעו"ה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור אבל לעתיד יהיה לו טהור וזהו שבעה ושבעה מוצקות ז' פעם ז' הוא מ"ט. ולכך נקרא המלאך מט"ט שר הפני' מ"ט פנים של תורה. והנה א' אינו במספר רק ב' הוא במספר וא"כ כשתסיר א' מנו"ן נשארו מ"ט. במ"ק י"ג והוא אח"ד להורות שנ' שערי בינה אינם יודעים רק אחד יחיד ומיוחד ב"ה וב"ש וזהו ותחסרהו מעט מאלהים וא"ש. וגם י"ל דקאי על חנוכה שבעה ושבעה דיום ראשון אינו מן המנין שלא היה נס ביום הראשון כסברת הרב"י. ועיקר נס היה שבקשו יונים להשכיח' מתורתנו הקדושה. והתורה היא על ב' דרכים א' ב' וגם על דרך תשר"ק וא"כ אי חשבינן א"ב כסדרן א"כ מוסיף והולך אבל תשר"ק פוחת והולך וזה כוונת הפלוגתא שבין ב"ש וב"ה חד אמר כנגד ימים הנכנסין וחד אמר כנגד ימים היוצאים וזהו א"ב ותשר"ק וק"ל. ושנים זתים עליה זתים הוא התורה דכתיב זית רענן יפה פרי תואר ואען ואומר וכו' ויען המלאך וכו' הלא ידעת מה המה אלה פי' תוכל להשיג מה המה אלה ואומר לא ידעתי פי' עפ"י מ"ד בפ' עקידה עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה יש לתמוה איך שייך בעילות כל העילות מה שהכל גלוי וידוע לפניו וחוקר לבות וכליות שיאמר עתה ידעתי וכו' רק הענין כך מפני שהראייה היא שייך לאחר זמן כמ"ש אשורנו ולא עתה. אבל הידיעה היא מיד וגלוי לעין כל וז"ש עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. ועפי"ז יובן שהמלאך הראה לו המנורה שהיא מורה על עת קץ והשיב לא ידעתי מפני שאיננו מיד וק"ל:

ויען ויאמר אלי זה הדבר אל זרובבל לאמר לא בחיל ולא בכח וכו'. פירוש עפ"י מ"ד דאנשי כנה"ג בטלו היצה"ר ואי' בגמ' דא"ל מנשה לרב אשי אי הוית התם הוית נקיטנא בשפולי גלימא ורהיטת אבתריה. והטעם מפני שהם היו חכמים גדולים ולא יכול היצה"ר להטעותם בדבר גשמי והטעה אותם בפירוש התורה ומתוך כך באו לידי עבירה. נמצא שהיה היצה"ר כ"כ שחכמים גדולים נכשלים בו ולכך אמרו אנשי כנסת הגדולה שח"ו לא יהיה תקנה לישראל ובטלהו דמוטב שלא יהיה שכר ועונש אבל על העריות לא בטלוהו כידוע וזרובבל הי' ראש לאנשי כה"ג וגם ראש לעולי גולה וביקש לקבץ הגולה בחזקה דסבר מעתה שבטל היצה"ר בטלה שיעבוד ואמר לו הנביא לא בחיל ולא בכח נאום ה' כי אם ברוחי כמ"ש אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך וכן כתוב אומר קול אומר סולו סולו פנו דרך הרימו קול:

מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור. מפני שהיצה"ר נקרא הר כדאי' לצדיקים נדמה להר גדול. והוא יהיה לפניו למישור והוציא את האבן הראשה הוא היצה"ר שהוצאת ראש של היצה"ר נקרא אבן. תשואות חן חן לה פי' שיחנך ה' שתהיה ראש לעולי גולה אבל לקבץ גליות אי אפשר עד שיכלה שאור שבעיסה. וכן כתיב והביאו בניך בחוצן מארץ רחוק ויאתיו כל לעבדך באהבה וביראה ויראת ה' תמיד יהיה חקוקה עללות לבנו ב"ב אמן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף