אהבת יהונתן/הפטרת ויקרא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. ידוע מאמר חז"ל כל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדאי' בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית. אך קשה מפני מה בחר הקב"ה באמת בישראל אשר בשבילם נבראו כל העולמות. ויש לפרש לפי שמדותיו של הקב"ה הם רבים ומהם רחום וחנון ומלך ועוד דברים כהנה וכהנה. ולכך המדות הללו מכריחים שיבראו ישראל שאם אין ישראל על מי הוא מרחם וחונן או על מי ימלוך לפי שאין מלך בלא עם. וא"כ זהו פי' הפסוק עם זו יצרתי לי ואמר טעמו בצדו משום תהלתי יספרו כדי שיספרו ישראל תהלותיו של הקב"ה ומה הן תהילותיו רחום וחנון וכנ"ל ובעבור זה הוכרח לבראם וא"ש. ועי"ל דאי' שישראל הם מעידין שהקב"ה יחיד ומיוחד. ואמ"ו זצ"ל דהנה הקב"ה הוא אחד והנפרדים ממנו הם י"ג מדות. וישראל ג"כ עם אחד ושבטי יה הם י"ג שבטים וזהו עדות שהקב"ה הוא אחד וז"ש עם זו יצרתי לי ז"ו עולה י"ג דהיינו י"ג שבטים ומפני מה יצרתי אותם כדי שתהלתי יספרו כנ"ל שהם מעידין על הקב"ה שהוא אחד וא"ש. ובדרך מוסר י"ל דאיתא בכתבי האר"י לוריא ז"ל די"ג שורות דדיקנא הן כנגד י"ג מדות. והנה באשכנז נוהגין שמספרים הזקן שלהם וע"ז צווח הנביא עם זו יצרתי לי זו גימטריא י"ג הן י"ג שורות של זקן שיצרתי והם תהלתי יספרו שהן מכוונים עד י"ג מדות והם מספרים במספריים ופוגמין בי"ג מדות כידוע לי"ח וק"ל:
ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל. אמ"ו זצ"ל דאי' ויקחו לי תרומה וכו' ויש להקשות הלא הרבה ריוח והצלה לפניו ולמה הטריחם לתת לנדבת המשכן. אלא האמת לפי שעשו את העגל אמר הקב"ה יבא זהב של משכן ויכפר על מעשה זהב העגל כדאי' במדרש ומכח זה הוצרך ליגיעה זו וזהו פי' הפסוק ולא אותי קראת יעקב ועשית את העגל לכן כי יגעת בי ישראל והוצרך ליגיעה זו להתנדב למלאכת המשכן כדאי' בגמ' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים ובזמן וכו' וזהו יגעת בי ישראל דאפי' מלאכת אחרים נעשה על ידך וק"ל:
לא הבאת לי שה עולתיך. יובן עפ"י הפסוק החפצתי מכם עולה ומנחה וזבח וקשה לכאורה דהא באמת צוה הקב"ה להקריב קרבנות. ויש לתרץ דאי' בפסוק את קרבני לחמי לאישי וצריך להבין מה הוא תועלת הקרבן לעוברי עבירה. ואמ"ו זצ"ל דהנה כשאדם עובר עבירה הוא מחמת אש היצה"ר הבוער בו כלפיד אש ומפני זה הוא מדה כנגד מדה להזדכך בגיהנם ע"י אש וגחלים ולכן מביאין קרבן ומקריבין אותו ע"ג אש חילוף האדם הראוי לזה וזהו את קרבני לחמי לאישי לאש וא"כ מה שהקב"ה צוה על קרבנות הוא הכל בשביל בני האדם הסרים מאחרי ה' כדי שיהיה להם כפרה כדכתיב כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וזהו ג"כ פי' בכאן לא הבאת לי שה עולתיך לי דייקא דהלא בשבילך ולהנאתך ולטובתך הבאת כנ"ל וק"ל. וזבחיך לא כבדתני אי' במדרש זה קדשי קדשים ותמוה ונראה לתרץ דאי' בגמ' ונקדש בכבודי אל תקרי בכבודי אלא במכובדי ויובן עפ"י הפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו ואמ"ו דכבוד ה' היינו הארת השכינה שמאירה למרחוק והמלאכים אינם יודעים איה מקום השכינה וזהו ברוך כבוד ה' ממקומו כלומר ממקום שהשכינה שם שורה שזה אינם יודעין כדכתיב איה מקום כבודו ר"ל איה מקומו שכבודו יראה לנו משם וזהו ונקדש בכבודי כלומר כשבהמ"ק קיים אהיה מקודש בכבודי כלומר שאני יארה שם הארת זיו השכינה ומפני מה זוכין ישראל לכך לא ע"י קרבן דהקרבן תועלתו הוא רק כנזכר לעיל רק ע"י נשמת הצדיקים שהם משפיעים על ישראל בשפע זיו הוד והדר השכינה. וזהו א"ת בכבודי אלא במכובדי ע"י נשמת הצדיקים אתם זוכים לכך דהיינו ע"י נדב ואביהו שנשרפו בבית ק"ק וזהו פי' המדרש וזבחיך לא כבדתני זהו ק"ק שהיו זוכין ישראל שם להארת השכינה הוא מחמת נשמת הצדיקים ולא ע"י זבחים ועולות והבן. לא העבדתיך במנחה. אי' בגמ' במנחה ויתר שקב"ה משלו. והפי' הוא דהנה כל העולות הם כולה כליל ומנחת עולה הי' שיריה נאכלין לפי כדי שיקריבו הכהנים גם המנחה. דאל"כ לא היו רוצין הכהנים להקריב דאין להם שום חלק בה. בשלמא עולות בהמה היה העור לכהנים אבל גבי מנחה אין להם כלום ולכן שיריה נאכלין וזהו שויתר הקב"ה משנו דמן הדין להיות כולה כליל וזהו לא העבדתיך במנחה לתת אתה לכהן מחלקך אלא מחלק שלי ויתרתי וא"ש. או יאמר דהנה העומ' היה עשירית האיפה ואי' במדרש שהוא מזון יום א'. ואמ"ו דלכך מנחה היה עשירית איפה שלא הטריח הקב"ה לעני להביא יותר מכדי צורך יום א' דיום א' אינו חסר לו כלום דיום א' יכול להתענות וזהו לא העבדתיך במנחה והבן:
לא קניתי לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני. הנה יש אומרים טעם על הקטרת בעזרה לפי שהיו מקריבין חלב ודם על גבי מזבח והיה סרחון בעזרה ואיננו זה דרך כבוד ולכך היו מקטירין קטורת לריח ואמ"ו זצ"ל דזה אינו דהא אי' בגמ' מיד כשהיו מקריבין החלב ע"ג המזבח היה נעכל החלב מיד ולא היה סרחון ולפ"ז יובן הפסוק לא קנית לי בכסף קנה דהיינו קטרת דייקא משום וחלב זבחיך לא הריותני דהא מיד היה נעכל החלב. ולמה הבאת לי קטורת כדי שירד השפע מלמעלה עליכם וא"כ זהו הכל בשבילכם אך העבדתני בחטאתיך בעונותיך אנכי אנכי מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור. יש להבין איך שייך יגיעה לפני הקב"ה. והנה י"ל דאי' בפסוק עמו אנכי בצרה והיא גלות השכינה וגלות השכינה הוא דהנה בזמן שבהמ"ק קיים היה הקב"ה משפיע לישראל בעצמו ובכבודו. ועכשיו בגלות המר הזה צריך הקב"ה להתלבש בשר של אותה אומה שאנחנו תחת ממשלתו כמש"ה והוא אסור בזיקים דהיינו כשישראל בגלות מדי צריך השכינה להתלבש בשר של מדי כמ"ש ונתתי כסאי בעילם. ועכשיו אנו בעו"ה בגלות אדום כתיב מי זה בא מאדום זה גי' י"ב זהו י"ב צירופי הוי"ה והוא יבא מאדום שעתה השכינה מלובשת בשר של אדום. והנה באמת מכח זה הוא טובה לישראל דהנה באמת קשה להולמו מפני מה מעניש הקב"ה על השגגות הא שגיאות מי יבין אלא האמת הוא דכשעושה עבירה בשוגג מסתמא היה מחשב קודם לכן לעשותו וזהו פי' המשורר אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה והבן. והנה כל זה הקב"ה בעצמו יודע מחשבות ומעניש על השוגג אבל מלאכים אין יודעין מה בלבו של אדם וא"כ זהו טובה לנו שהקב"ה מלובש בשר ועי"ז אין אנו נענשין על השוגג. וזהו פי' הפסוק אך העבדתני בחטאתיך וק' מה יגיעה שייך בהקב"ה ולכן קאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך שהוא שוגג לא אזכור מכני שהשכינה מתלבש בשר וא"כ זהו יגיעה שכביכול עמו אנכי בצרה מחמת עונותינו וא"ש. או יאמר דאי' בגמ' קשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. והפי' הוא דהנה פעמים נראה הקב"ה כגבור כמו שהיה בים דכתיב ה' איש מלחמה ופעמים נראה כזקן מלא רחמים כמו במ"ת והענין הוא דכשעושה דבר מצד הדין הוא נראה כזקן מלא רחמים אבל אי עושה לכנים משוה"ד א"כ נראה כגבור. ולכן בים היה לפנים משוה"ד שמדה"ד קטרג עליהם הללו עובדי ע"ז שפסל מיכה עבר בים ולכן היה נראה כגבור ועכשיו בעוונותינו מצד הדין שלא יתן לנו מזונות כדאי' במד' שמה"ד מקטרגת ע"ז מפני מה אתה מכין להם פרנסתם והם מלאים עונות ואמר הקב"ה אני עושה עמהם לפנים משוה"ד וא"כ הוצרך להיות כגבור וז"ש קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף והבן. וז"ש אך הוגעתני בעוונותיך וק' האיך שייך יגיעה וקאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני שאני עושה לפנים משוה"ד ולכן הוצרכתי להיות כגבור וזהו יגיעה וק"ל:
הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק. ידוע מאמר הגמ' מודה בקנם ואח"כ באו עדים פטור אבל אם באו עדים וכו' וא"כ אם האדם מתודה ומתחרט על עונותיו קודם שבאו עדים פטור והקב"ה הוא עד הוא בעל דין וזהו פי' הזכירה נשפטה יחד לכך ספר אתה תודה תחלה קודם שאני אשוב לשפוט אותך למען תצדק וק"ל:
אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי וכו'. ואחלל שרי קודש וכו' אי' במדרש הן כאדם עברו ברית מה אדה"ר עבר ונידן בגירושין כן ישראל נדונים בגרושין. והנה אי' במדרש כת אחת של מלאכים אומרים יברא האדם וכת א' אומרים אל יברא כיון שסרח האדם אמרו אותה כת הא אמרנו אל יברא האדם מיד הושיט הקב"ה אצבעו ביניהם ושרפן. והנה באמת אמ"ו זצ"ל מה טעם יש לזה. היות דאפי' אם ישראל חוטאים ונידונים ביסורין אעפ"כ הם כל בטחונם ותקותם על ממ"ה הקב"ה וא"כ זה חידוש טפי דאם לא יהיה ישראל חוטאים והקב"ה מטיב עמהם מה חידוש הוא זה שישימו בטחונם על הקב"ה משא"כ עכשיו הוא חידוש טפי וכן אדה"ר אעפ"י שידע הקב"ה שיחטא מ"מ ברא אותו דא"א בלא זה כנ"ל דעכשיו שחטא ונידון בגירושין ואעפ"כ בטחונו בהקב"ה זה קידוש השם טפי וא"כ ז"ש אביך כראשון חטא דהיינו אדה"ר ומליציך פשע. בי היינו המלאכים שהם ראוים להיות מליצי יושר הם פשעו בי וקטרגו ולכך ואחלל שרי קודש כלומר חללתי אותן המלאכים שהושיט אצבעו ביניהם ושרפן אבל באמת למה וצ"ל טעם הנ"ל וזה ואתנה לחרם יעקב וישראל לגידופים ואעפ"כ הם שמים בטחונם בה' וזו היא קידוש השם ולכך ועתה שמע עבדי יעקב וק"ל:
זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וכו'. דהנה יש ב' מיני כתות כת אחת אומרת אני פושט צווארי לשחיטה על קידוש השם שאהבת המקום תקועה בלבי ומ"מ הוא עושה מעשים רעים וזה יקרא בשם יעקב לשון עקבות ורמייה שאינו חשוב כ"כ כי פיו ולבו אינן שווין. וזה יכתוב ידו לה' כלומר מעשים טובים שהאדם עושה הוא מעשה ידו זה בשם ישראל יכונה דהוא במעלה הרמה דישראל הם לשון שררה וק"ל:
ומי יקרא ויגידה ויערכה לי וכו'. דהנה ישראל מעידין על הקב"ה שהוא אחד לפי שישראל הן מובדלין מכל אומה ולשון שלכל אומה ולשון יש מזל ואין מזל לישראל. וא"כ אלו יש עוד אלוה אחר היה עושה ג"כ עם כזו כי מי ימחה בידו ויעצור כחו ובאמת מצינו דאין אומה כישראל וע"כ הקב"ה הוא אחד וז"ש ומי כמוני יקרא וכו' משומי עם עולם כלומר שיצרתי עם אחד בעולם וא"כ ע"כ אני אחד כנ"ל. וגם זה ראיה שהקב"ה הוא אחד דואשר תבאנה יגידו למו כלומר שהקב"ה אמר עתידות וא"כ אלו יש עוד אלוה אחר האיך יכול השם לומר עתידות שמא לא יסכים השני. אע"כ הקב"ה הוא יחיד ומיוחד וק"ל:
אל תפחדו ואל תראו וכו'. פירושו כפשוטו אל תפחדו שלא יכלו אתכם בגלות המר הזה הלא אתם עדי שישראל הם עדי שהקב"ה הוא אחד וא"א לכלות אותם. או יאמר דהנה בתוכחת משנה תורה כתיב צ"ח קללות ויש להבין מה היה צריך לפרש הקללות ואח"כ אמר כל חלי וכל מכה אשר לא כתובה וכו' לפ"ז לא ה"ל לפרש כלום. אלא י"ל דהנה נוכל לומר מה שאנו מסובלים ביסורים קשים ומרים בגלות המר הזה הוא מחמת סילוק השגחה. וגם נוכל לומר לאידך גיסא דהכל הוא בהשגחת השם כדי שעי"ז יכופר עון בית ישראל ובודאי זהו טובה גדולה אם הוא בהשגחה. רק מאן מוכח. ונרא' לומר דמכח הקללות שהם מפורשים בתורה שהקללות האלו יבאו עליהם ועל כרחם הם בהשגחה והבן. וזהו נמי פי' המדרש כששמעו ישראל צ"ח קללות נשתנו פניהם מיד אמר להם משה אתם נצבים היום. וזהו פירושו דממה שאני מפרש לכם את הקללות אתם נצבים ר"ל דיהיה לכם תקומה דודאי הוא בהשגחה ויהיה לכם תקומה וזהו נמי פי' אל תפחדו בגלות המר הזה הלא מאז השמעתיך ובודאי הוא בהשגחה שהשמעתיך כל הקללות כנ"ל וק"ל:
יוצרי פסל כולם תוהו וכו' למען יבושו. ידוע מאמר הגמ' שאל האי מינא אם אין חפץ הקב"ה בע"ז למה מצליחים א"ל משגיא לגוים ויאבדם וזהו פירוש הפסוק למען יבושו כתי' הגמרא הנ"ל וא"ש:
וחרשים המה מאדם וכו'. דכל כישוף הוא בא מאדה"ר שפגם בעץ הדעת טוב ורע. והחילוק בין כישוף להשפעת הקב"ה הוא דהנה ענינו כישוף הוא הכל מחמת המזלות דהיינו באם מזל מדינה אחר גורם להשפעת תבואה ורבה או דברים כהנה ומכח כישוף הם מורידים השפע משם למדינה אחרת ומגיעים להמזל הנ"ל אבל דברים חדשים אינם יכולים לפעול בכחם הלזה וזהו מכחישין פמליא של מעלה לשון כחוש שמכחישין ומגרעים המזל ממדינה אחרת. משא"כ השפעת הקב"ה שאינו נוטל מזה ונותן לזה. וזהו פי' בכאן יתקבצו כולם יעמודו יפחדו יבושו יחד דכשכולם הם ביחד א"כ אינם יכולים לפעול כלום דמה שהם פועלים במקום אחד הם מחסרים במקום אחר וק"ל.
חרש ברזל מעצד וכו'. אמר מוזצ"ל כשהיו עושין צלם מברזל כוונתם היה לארבעה מלאכים הממונים על ארבע יסודות כמבואר בזוהר טעם על הנחת חתיכת ברזל במים בעת שהתקופה נופלת ע"ש בזוהר באריכות ובכל תקופה מתגברים היסודות ולכן נותנין ברזל והם עשו צלם נמי כוונתם לד' יסודות הנ"ל וז"ש חרש ברזל מעצד והבן:
לכרות לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ אותו בעצי יער. דע דכשהיו פועלים מעשה חרש עצים לעשות צלם מעץ ארז היו אומרים שהכל הוא מעשה נסים דדרך ארז שגדל בזמן רב והואיל שזה נכרת בימים לא כביר ועכשיו ארוך כ"כ וגדל בזמן קצר ודאי נס הוא. והם היו לוקחין אילן אחר ומרכיבין אותו בארז הזה ומכח אילן אחר נעשה ארוך והם היו אומרים שזהו מעשה ניסים ובאמת היה כולו מעשה תוהו וז"ש לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ר"ל אילן אחר ומרכיב אותו באילן זה וזהו ויאמץ אותו בעצי יער ולכך אסרו חז"ל הרכבת אילן וק"ל:
מחיתי כעב פשעיך וכו'. הנה לפעמים מקום גורם שבני אדם חוטאים מכח המזלות ופעמים המזל הוא טוב וזהו מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך דהענן הסכימו כל הפלסופים שאינו תלוי במזל וזהו מחיתי כעב וכו' ר"ל דלא יהיה המקום גורם לכם שתחטאו ואמר שובה אלי כי גאלתיך דא"י איננה תחת המזל ולא יהיה המקום כנ"ל:
רנו שמים כי עשה ה' וכו'. אי' בגמ' לעתיד יאמרו ישראל מה נעשה למקומות שעבדנו ע"ז אמר הקב"ה הנני מעבירם מן העולם. והנה י"ל כל זה הוא באם אין עושין ישראל תשובה גמורה. אבל אם עושין תשובה גמורה א"כ יכולין המקומות להתקיים אעפ"י שהיו עובדין ע"ז ע"ג מקומות הללו דמ"מ המקורות אין מקטריגין שהרי עשו תשובה גמורה. וז"ש רנו שמים אעפ"י שהיו עובדין לשמים מ"מ לא יכלו. וגם הריעו תחתיות ארץ אעפ"י שלא היה מקום שלא עבדו ישראל שם ע"ז מ"מ הריעו. וגם פצחו הרים רנה אעפ"י שאין לך הר שלא עבדו ע"ז מ"מ פצחו רנה וגם יער וכל עץ בו ואמר הנביא הטעם שישוררו המקומות הללו הלא הקב"ה מעבירם לזה אמר כי גאל ה' את יעקב ובישראל יתפאר כלומר דעשו תשובה גמורה ובשביל כך נקראים ישראל לשון שררה ואפשר למקומות הללו להתקיים כנ"ל וק"ל. וכן יגאלינו השם בקרב ימים ואז נשיר שיר חדש ב"ב אמן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |