אגרת מוסר/הקדמה
|
< הקודם · הבא > |
מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך. ונקשרה נפשי באהבתך ליושרך ותומתך. למן היום אשר ידעתיך. וגם אחרי הפרדי ממך תמיד זכרתיך. ועתה העירונו אהביך לסדר לפניך אגרת. דברי שלום ואמת היא אוגרת. עבודת הלב והאברים היא מעוררת. להחזיק בתורה ובמעלות המדות מישרת. ולהתרחק מן המדות המגונות מזהרת. ולדוברים על התורה סרח היא חורדת. ותדע ותשכיל ממוצא דבריה אשר היא זוכרת. טוב טעם ודעת להצדיק משפטי ד' ואל יזעף לבך להוציא רוחך. להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרי אמת לשולחך. וכל הקורא באגרת הזאת אל ישים אשם נפשי בדברי. באשר לפני אשר קטנם עבה ממתני. כי לא דברתי זה ליתרון חכמתי מחבירי. כי לא שלותי ולא שקטתי מנעורי. ומכיר אני דלות ערכי ושפלות מקומי בימי שני מגורי. אבל כתבתי זה על המבוכה אשר הייתי נבוך זה כ"ד שנים כי כלתה אלינו הרעה שנת הקנ"א לאמר מה זאת עשה אלהים לנו. בכל דור ודור להכחידנו, לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו. עד אשר פקח הפוקח עורים את עיני. אז ראיתי וידעתי כי אנחנו חפרנו הגומץ אשר בו נפלנו. ורעה לנפשנו נטלנו להביא עלינו צרה וצוקה. ויגבה ד' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה. על כן כתבתי בספר את הדברים האלה. ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עטי ישראל. ממנו יראו וכן יעשו שומרי אמונים. לך ד' הצדקה ולנו בושת הפנים: