אגודה/ראש השנה/ט
|
< הקודם · הבא > |
אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר. כיצד משיאין משואות כו'.
ומתי היו משיאין כו'. גזירה משום ביטול מלאכה לעם. נשים אין עושין מלאכ' בר"ח בפרק ר' אליעזר עיין פ' במה מדליקין ובכמה דוכתין.
בראשונה לא היו זזין משם כל היום כולו דהיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ד' אמות ומיירי אחר שנפרצו פרצות בירושלים דאי מוקפת מחיצות כל העיר כד' אמות.
מעולם לא ראתה חמה לא פגימתה של לבנה ולא פגימתה של קשת.
לא יעשה אדם בית תבנית היכל. אכסדרה נגד אולם חצר נגד עזרה. מנורה נגד מנורה. אבל עושה של ה' או של ו' ואפילו של שאר מיני מתכות. ר' יוסי בר יהודה אומר אף של עץ לא יעשה.
אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי אלמא תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם. פירש ר"י הך סוגיא כאביי ואנן ק"ל כרבא ולפי זה מותר לעשות צורת אדם. ומיהו אין ראיה דמצי רבא למידרש לא תעשון אתי וכן תניא לקמן טבעת שחותמה שוקע' אסור לחתום בה עיין פרק כל הצלמים.
לא תעשון אתי. ואם תאמר מאי קאמ' להשלים לארבעה תיפוק לי משום פרצוף אדם לחודיה.
ותירץ ר"י דהכא דאיכא צורות אחרות בהדי שרי טפי אי לאו ד' פנים. אי נמי מצא פרצוף אדם עשויה כבר לא ישלים לארבע פנים. אלא במדור העליון לא הדר אביי משינוייא קמא וכולהו שינויי צריכי כי בעניין אחר שרי.
שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו. אף על גב דאמירה לכותי שבות כדמוכח פרק הפועלים חסום פרתי. מכל מקום הכא משום מצוה שרי. ויש ליזהר כשמלוי' לכותים שלא יאמר ישראל לכותי חתום הכתב. אך יניח הכותי לחתום מעצמו ויביאנו לו.
סמי עיניה דדין מפרש בהלכות גדולות צורת דרקון הוה ולכך החמיר. ומשני חותמא בולט הוה אבל היכ' דאינו בולט כגון צורת אזור וכיוצא בו מסמנין וצבעים שרי. והא רבי גמליאל אחרים עשו לו. והקשה ר"י והא לבנה לאו בולטת. ותירץ דלבנה אפי' אינה בולטת אסור דהא אינה בולטת ברקיע.