אגודה/ראש השנה/ד
|
< הקודם · הבא > |
כאלו התענה תשיעי ועשירי. פר"י דאסור להתענות בערב יו' הכיפורי'. אחד המבריך ואחד המרכיב פר"י חייב בערלה שנפס' מן האילן ומבריך ומרכיב. ובפרק משוח מלחמה דף מ"ג אמר רבי אב"י מבריך ומרכיב פטור. ומותר לקיימם בשביעית פר"י דמותר לטע שלשים יום לפני ראש השנה לכתחילה. ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים שתי שבתות ובפרק הערל דף פ"ג אמרינן אמ' רב הלכה כרבי יוסי. ופסק רב אלפס בפרק זה דף ש"ב הלכה כרב. ופירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט כו'. בהלכות גדולות יש פירות רביעית בתר דפריק להו אסורין עד דעיילי שתא חמישתא ופירשו בתוספו' דשיבוש הוא מן הסופר דאותם דחנטו קודם ט"ו בשבט ברביעית אסורי' לעולם. ואותם דחנטו אחר חמשה עשר שרו מיד בתר דפריק להו. כמאן מצלינן אקצירי ואמריעי כרבי יוסי פירש שלא יחלו אבל רפאינו מצלינן אליבא דכולא עלמא דלא נגזר מתי יתרפא.
תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם פירוש אדם. אבל בכ"ה באלול תחילת בריאת עולם. בתשרי נולדו אבות. בתשרי מתו. בפסח נולד יצחק. בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה ויצא יוסף מבית האסורין ובטלה עבודה מאבותינו ממצרים. בניסן נגאלו ובתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם ונולדו אבותינו ומתו. בפסח נולד יצחק. בר"ה נפקדה שרה כדלעיל עד בניסן נגאלו ועתידין ליגאל. לנדרים למאי הילכתא לכדתניא המודר הנאה מחבירו לשנה. מונה י"ב חדש. לשנה זו אפילו לא עמד אלא בכ"ט באלול כיון שהגיע באחד בתשרי עלתה לו שנה.